לא להחמיץ את הכלכלה השלישית בעולם: חייבים למצות את פוטנציאל הסחר עם יפן - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא להחמיץ את הכלכלה השלישית בעולם: חייבים למצות את פוטנציאל הסחר עם יפן

יש לטפח את הקשר עם יפן בעזרת פנייה למנהיגים עסקיים בתחומים שישראל מצטיינת בהם — כמו סייבר ופינטק

3תגובות
רשת MUJI היפנית. ביטלה הגעתה לישראל אחרי מחאה פרו־פלסטינית
בלומברג

בקרוב תוגש לאישור הממשלה אמנת הגנת השקעות בילטרליות בין יפן לישראל. בעוד שהחגיגות אכן מוצדקות, נראה כי ישראל רק מגרדת את פני השטח של הקשר הפוטנציאלי עם יפן. אם היא לא תדע להתמודד עם המכשולים בדרך, ישראל לעולם לא תוכל לממש את מלוא הפוטנציאל של הסחר עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

העיקרי מבין המכשולים הללו הוא היחס של יפן למדינת ישראל לאורך השנים. ללא אנטישמיות מסורתית בתרבות היפנית, שורשיה של הרתיעה של יפן מטיפוח היחסים עם ישראל נמצאים במשבר הנפט של מדינות אופ"ק ב-1973.

בעוד מלחמת יום הכיפורים משתוללת ברקע, רבות מהמדינות הערביות הציבו אולטימטום ללקוחות התלויים בדלק המחצבים שלהן — החרימו את ישראל, או שתסבלו ממשבר אנרגיה דרך עליית מחירי הנפט. יפן, שהיתה תלויה לחלוטין בנפט הערבי, היתה פגיעה במיוחד לסחטנות. לאחר שנמנעה גישתה למאגרי החירום של ארה"ב על ידי הנרי קיסינג'ר, לא נשארה ליפן ברירה אלא להצטרף לחרם. הקיידנרן, הארגון התעשייתי של יפן, הוביל את הדרישה מממשלת יפן לנתק את היחסים עם ישראל, מתוך חשש מההשלכות הכלכליות על התעשייה היפנית. הממשלה היפנית השתמשה במלים קשות בגינויה כלפי ישראל על מנת לצאת מהמשבר.

טראומה זו חנקה קשרים מסחריים ודיפלומטיים במשך שנים לאחר מכן, ובמלחמת המפרץ בנקים יפניים אף מנעו שירותים מלקוחות ישראליים, והעיתונים היפניים הזהירו מסחר עם ישראל. רק לאחר 1992, עם היחלשות ההשפעה הערבית והסרת החרם המשני, התחממו היחסים, אך עד עצם היום הזה מנהיגים עסקיים רבים בצד היפני חוששים לפרסם את קשריהם לישראל. רק באחרונה פתח תאגיד יפני גדול מרכז מחקר ופיתוח חדש בישראל, לאחר תהליך ממושך של השקעה ואינטגרציה של טכנולוגיות ישראליות במערכות שלהם. כדי להסוות מעורבות ישראלית, המרכז עצמו, יחד עם כל העובדים, מוגדרים ומוצגים כזרוע האמריקאית של החברה.

חשש זה מועצם על ידי זרעים מטרידים של דה־לגיטימציה לישראל. מקטרגיה של ישראל מודעים היטב לפנייה מזרחה ביחסי החוץ, והצליחו לנצל את הגישה הפציפיסטית של היפנים כדי לצבוע את ישראל כנבל בסכסוך הישראלי־ערבי. רק באחרונה, JETRO, ארגון סחר החוץ של יפן, ניצב בפני לחצים משמעותיים מצד "פורום פלסטין של יפן", המזוהה עם תנועת ה–BDS, לסגת מתערוכת יין ישראלית מתוכננת. בסופו של דבר משך JETRO את מעורבתו מהאירוע.

עסקים גדולים גם סבלו. ב–2011, MUJI, רשת קמעונית יפנית מובילה, ביטלה תוכנית לפתיחת סניפים בישראל לאחר קמפיין מחאה ארוך שכלל מחסומי דמה מול החנויות של החברה ביפן. כשמשלבים את רוחות החרם עם הגישה השמרנית היפנית, פעולות בקנה מידה קטן יכולות להשפיע רבות. בניגוד לאירופה ולצפון אמריקה, ביפן אין קהילה יהודית משמעותית שיכולה לרכז תגובה נגדית.

ניתן לענות על אתגרים באמצעות שילוב של דיפלומטיה מסורתית וציבורית. הדחיפה העיקרית לשיפור האחרון ביחסים בין המדינות היתה הגעתו לישראל של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, בליווי יותר ממאה אנשי עסקים יפנים, שחזרו הביתה וסיפרו לעמיתיהם על מה שראו במדינה. את אפקט החלחול הזה, במיוחד בתרבות המכבדת ותק ותקדים, יש לטפח עוד יותר על ידי מאמץ מרוכז של הושטת יד למנהיגים עסקיים בתחומים שישראל מצטיינת בהם — פתרונות רפואיים, פינטק, סייבר ועוד. הזדקנות האוכלוסייה ביפן והמשחקים האולימפיים הקרבים מהווים כר פורה לשיתוף פעולה, שצריך להיות מנוצל על ידי התאגידים, בשיתוף פקידי ממשל ואנשי עסקים ישראלים מובילים.

בנוסף, על ישראל לפתוח את שעריה בפני צעירים יפנים על ידי עידוד תוכניות לתארים מתקדמים וסיוע ליזמים צעירים ומהנדסים להתאקלם בארץ. יש להושיט יד לאוניברסיטאות המובילות ביפן, שזוכות לכבוד עצום ביפן. יש גם לאפשר תוכניות ויזה לעשר שנים, בדומה להסכם האחרון עם סין, ולבנות תוכניות נחיתה רכה עבור יזמים יפנים צעירים הלהוטים לקחת חלק ברוח היזמות הישראלית.

לדברי בכיר במשרד החוץ, "ישראל אינה חווה שיפור ביחסיה עם יפן — היא חווה שדרוג". שדרוג זה הוא ברכה גדולה לישראל, ויש לנקוט צעדים הנכונים כדי שהיא ימשיך לנוע בכיוון הנכון — מזרחה.

הכותב הוא יועץ עסקי בתחום ישראל־אסיה, ראש תחום אסיה בארגון StandWithUs ובוגר תוכנית המנהיגים של מרכז ישראל-אסיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם