עבודה על טהרת הכחול־לבן? לא בהיי־טק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עבודה על טהרת הכחול־לבן? לא בהיי־טק

גם אם המהלך להכשרת חרדים להיי־טק יצליח — הביקוש עדיין יעלה על ההיצע, ויידרשו השלמות של כוח אדם מחו"ל

6תגובות
כנס היי-טק לחרדים
פוטו אייג'נסי

שר הכלכלה אלי כהן יצא באחרונה בהכרזה בכנסת, לפיה חברות מישראל מעסיקות כ–65 אלף בודקי תוכנה מאוקראינה, בשל המחסור בעובדים בענף התוכנה בישראל. נתון מדהים זה היווה עילה לבקשה שהפנה כהן לוועדת הכספים, להגדיל את תקציב ההכשרות הטכנולוגיות כדי להכשיר יותר בודקי תוכנה מהחברה החרדית. כהן ציין, כי אף שתקציב ההכשרות גדל באחרונה ב–700 אלף שקל, הוא אינו מספיק כדי לתת מענה לביקוש הגבוה לבודקים.

כהן נגע בחוליה החלשה של תעשיית ההיי־טק, המשוועת לכוח אדם בכל הרמות, החל ברמת המתכנת הבסיסי ועד השכבה העליונה והנחשקת של אנשי תוכנה וחומרה מנוסים, מצטייני אקדמיה, יוצאי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל וכדומה.

הצורך הדוחק לייצר תשתיות לטווח הקצר והארוך, שייתנו מענה למחסור הגובר בכוח אדם על רקע החדשנות הטכנולוגית הגואה בישראל, הוא ברור. הכשרה טכנולוגית של אוכלוסיות שלא נוכחות מספיק בשוק התעסוקה בכלל ובהיי־טק בפרט, כמו החרדים, היא יוזמה מבורכת שכבר מניבה פירות. אך דיון זה מפספס את העיקר — תפישת המציאות בהיי־טק הישראלי.

ראשית, חשוב לדייק בנתונים. באוקראינה כולה אין 65 אלף בודקי תוכנה. יש בה מאגר מכובד של כ–100 אלף אנשי תוכנה, מהם מהווים בודקי התוכנה כמה אלפים בודדים, ורק מאות מהם עובדים עבור חברות ישראליות. אם נניח כרגע למידע שפורסם, שאולי הגיע ממקור לא־אמין או בעל אינטרס בהקצנת התמונה, עדיין ברור כי קיימת בענף אנומליה שדורשת פתרונות תקציבים ורגולטוריים.

התרבות היזמית והחדשנית בישראל, שמניבה פריצות דרך טכנולוגיות, נדרשת לשרוד בשוק תזזיתי, שהסבלנות שלו לעיכובים שואפת לאפס. זמן ההגעה לשוק (time to market) הוא ה–X פקטור שמבדיל בין סטארט־אפ כושל למצליח, בין טכנולוגיה מדהימה שנשארה על הנייר, לבין זו שפורצת לשוק ומשאירה חותם.

במציאות כזו, צודקות החברות שפונות לשווקים זרים כדי להיעזר בכוח אדם איכותי וזמין לעבודה. כותבי קוד ומפתחים לא חייבים לשבת בישראל כדי לעבוד בה, ואם נקביל את הנושא למחשוב בענן — "ענן" של מפתחים יכול לתת שירותי פיתוח בדיוק כמו שירותים אחרים שניתנים כיום בסביבת ענן. אם חברות בצמיחה לא יעשו זאת, אין תכלית לקיומן.

חבל שהביקוש גובר לאנשי תוכנה ממזרח אירופה מוצג כבעיה. התעשייה עולה כיתה ומבינה שעבודה בשוק הגלובלי מחייבת ביזור והסתמכות על שווקים וחברות שיודעים לספק כוח אדם מנוסה. עבודה על טהרת הכחול־לבן היא אידיאולוגיה יפה ופריווילגיה ענקית בשוק עתיר חדשנות כמו שוק ההיי־טק הישראלי. גם אם נצליח ליישם תוכניות אב למיניהן בשנים הקרובות, הביקוש עדיין יעלה על ההיצע, והצורך לבצע השלמות מבחוץ לא ישתנה.

מה שטוב למותגים גלובליים ראוי גם לאומת החדשנות (Innovation Nation). ההתכנסות פנימה וההסתמכות על מקורותינו בלבד אינה עומדת במבחן המציאות של חברות ישראליות שרוצות להצליח בעולם. בתעשייה שכוללת כ– 250 אלף עובדי היי־טק, מהם כ–120 אלף אנשי תוכנה, שימוש בשירותי מיקור החוץ של מזרח אירופה הוא הזדמנות — לא איום.

הכותב הוא מנכ"ל אזורי בחברת Ciklum הגלובלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות