לייצר חשמל משמש - לא מגז

כיצד מדינה שבה 300 ימי שמש בשנה, עדיין מייצרת את רוב החשמל שלה מדלק מזהם, מפחם וממקור בלתי־ אמין כמו גז?

עדי רומי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שדה סולארי במשמר הנגב
עדי רומי

בילדותי קראתי במגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" כתבה שמזהירה מפני הנזקים של משבר האקלים והתהליך ההרסני שעובר כדור הארץ בגלל אפקט החממה. מה שאז נראה כתחזיות קיצוניות שלא יתממשו לעולם, מתגלה כעת כמציאות חיינו. התקלה שאירעה באסדת הגז תמר בסוף ספטמבר הוכיחה לנו, בפעם המי יודע כמה, שהדבר הבטוח היחיד הוא שהשמש תזרח מחר בבוקר — ועלינו לנצל זאת.

משק האנרגיה של ישראל מסתמך על פחם מאוסטרליה, על נפט ממקור לא ידוע, ועל גז מאסדה אחת בלבד. זאת, במקום להסתמך על משאב הטבע הקבוע והגדול ביותר שיש למדינת ישראל — השמש. השימוש הישראלי באנרגיות מתחדשות הוא פחות מ–4%. דווקא במדינה שיש בה כ–300 ימי שמש בשנה ומייצאת טכנולוגיות סולאריות לייצור חשמל לכל העולם — מתעקשים להשתמש בדלקים ישנים, מזהמים וגורמי מחלות. 60% מהחשמל בישראל מיוצר בגז, מקור שהוכיח את עצמו כבלתי־מהימן ובלתי־רציף. בחודש שעבר נוכחנו לדעת כי אין לסמוך על הגז הטבעי מאסדת תמר כמקור עיקרי לייצור אנרגיה, מכיוון שאין לו את היתירות הנדרשות כדי לספק ביטחון אנרגטי של מדינה בעולם המערבי.

בהסכם פריז התחייבה ישראל להגיע ליעד של 10% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2020 ול–17% עד 2030. בזמן שמדינות כמו גרמניה ומצרים, למשל, עומדות ביעדים גבוהים יותר, בארץ השמש הנצחית שלנו לא מצליחים בכך. היותו של מאגר תמר ספק האנרגיה היחיד למשק הישראלי מאלצת לייצר חשמל מפחם וסולר. השימוש בדלקים מזהמים מהווה סכנת חיים אמיתית: כ–2,500 בני אדם מתים בישראל מזיהום אוויר מדי שנה, כ–20% מהם מתים מזיהום הנוצר מתחנות הכוח.

נראה כי אין דבר טבעי יותר למדינת ישראל מאשר ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים. לא זו בלבד שהפאנלים יביאו להצלת מאות בני אדם בכל שנה, הם גם טובים יותר למשק: הן בחיסכון קבוע של אי־רכישת דלקים וגז, והן בהיותם ההשקעה בטוחה שמחזירה עצמה תוך חמש עד שמונה שנים (השמש לא הולכת להתכלות בזמן הקרוב). מחקרים מצביעים על כך שגגות הבתים בישראל מהווים כבר כיום פוטנציאל להפקת 30% מסך צריכת החשמל של המדינה כולה.

אז מדוע לא עושים זאת? מה מעכב את המדינה? הסיבה היא חסמים רבים ורגולציה עודפת, שנראית כמכוונת לעצירת כל יוזמה אזרחית ופרטית. אותם חסמים פוגעים בכדאיות הכלכלית של יצירת חשמל מאנרגיה סולארית, כמו למשל בתוכנית "מונה נטו" של חברת החשמל. התוכנית מאפשרת לצרכן לחבר מתקן לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת של עד 5 מגה־ואט, וחשבון החשמל שלו ייקבע על ידי חברת החשמל לפי תחשיב שיפחית את כמות החשמל שייצר מכמות החשמל שצרך. התוכנית טובה מאוד לייצור חשמל קטן ופרטי — אך פוגעת בכדאיות הכלכלית לייצור חשמל בסדר גודל בינוני ומעלה. חסמים אלה, יחד עם קשיי הסדרה, בעיות של היתרי בנייה ועוד, מקשים על אלה המעוניינים להתקין פאנלים סולאריים על גגותיהם.

שר האנרגיה, מנכ"ל המשרד ויו"ר רשות החשמל הם האחראים לקידום הנושא, ועתידה האנרגטי של ישראל תלוי בהם. המוסדות האקדמיים בישראל, העומדים בחזית המחקר הסולארי, צריכים להוות מגדלור בתחום זה. באוגוסט האחרון הקימה אוניברסיטת תל אביב פאנלים סולאריים על בניין הספרייה המרכזית שלה. זהו צעד מבורך — אך הוא אינו מספיק כדי להגיע ליעדים הממשלתיים, לנשום אוויר נקי יותר ולצמצם את פליטת גזי החממה. על האוניברסיטה להצהיר בגאון על כוונתה להוות דוגמה לשאר המוסדות במדינה, האקדמיים והציבוריים. אני קורא למוסדות הציבור בישראל: הגיע הזמן להתעורר, השמש כבר זורחת.

הכותב הוא פעיל בארגון מגמה ירוקה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker