הדלת להיי־טק סגורה בפני ערבים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדלת להיי־טק סגורה בפני ערבים

כתוצאה מפער תרבותי, מראיין בחברת היי־טק יכול לשבת מול מועמד ערבי מצוין, וחוסר הבנה הדדי עשוי לגרום לאי־קבלתו לעבודה

17תגובות
הייטק בנצרת
עופר וקנין

באחרונה פירסמו משרד הרווחה ומשרד האוצר נתונים חדשים בנוגע לשיעורי השתלבותם של אקדמאים ערבים בתעשיית ההיי־טק הישראלית. אל מול 75% מקרב סטודנטים יהודים שעברו לעבוד בתעשייה, רק 58% מהסטודנטים הערבים במקצועות טכנולוגיים אכן עובדים בהיי־טק. לצערי נתונים אלה לא הפתיעו אותי.

המצב נובע משני אתגרים. האתגר הראשון קשור למידת מוכנותם של המועמדים. בפני אותם סטודנטים שהצליחו לעבור את הקשיים של קבלה לאוניברסיטה וסיום התואר, יש חסמים רבים שמקשים עליהם את תהליך הגיוס לחברות ההיי־טק. הצעירים הערבים שמגיעים לראיונות עבודה יהיו בדרך כלל חסרי ניסיון (לעומת מקביליהם היהודים שמגיעים בשלב מבוגר ובשל יותר, וכמובן שרבים מהם באים עם רקע מקצועי מהצבא), לכן חסרות להם מיומנויות רכות שנדרשות בשלב זה של העבודה, כמו כתיבת קורות חיים או ניהול זמן במסגרת תובענית.

האתגר גם נובע מכך שאין הרבה מסגרות חינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית ואין מספיק מסגרות שמלוות ומכינות את הצעירים הערבים לחיים האמיתיים. זו סוגיה שעמותות וארגונים רבים עוסקים בה, דוגמת תוכנית המנטורים של עמותת צופן בחסות קרן אדמונד דה רוטשילד, המשדכת בין סטודנטים בשנתם האחרונה ללימודים עם מנטורים מהתעשייה.

חסם השפה, ויותר מכך החסם התרבותי או השפה הארגונית של החברה, הם קושי גדול עמו מתמודדים המועמדים הערבים. כמובן, נדרשת רמה טובה של עברית ואנגלית, אבל בעיקר הבנה של המנטליות וקוד ההתנהגות. הפער התרבותי יכול להשפיע מאוד על קבלה או אי־קבלה של המועמד: המראיין יכול לשבת מול מועמד מצוין בלימודים, אך חוסר ההבנה ההדדי עשוי לפעמים לגרום לדחייתו של המועמד.

האתגר השני קשור לתעשייה עצמה: החסם התרבותי הרי פועל בשני הכיוונים, מי שעובד בחברת היי־טק גדולה רגיל לקבל סוג מסוים של אנשים. ההומוגניות בתעשייה היא לא בעיה של המועמדים הערבים בלבד, אך עבורם הקושי גדול פי כמה בהינתן שרק כ-2% מכלל המועסקים בתעשיית ההיי־טק הם מהחברה הערבית. לחברות לא קל לקלוט מועמדים מהחברה הערבית, וזה עוד מבלי שנכנסנו לטיעונים שנשמעים לפעמים על היעדר סיווג ביטחוני או קשר לארגונים ביטחוניים. בנוסף, האתגר לא מסתיים בקבלה לחברת היי־טק, אלא ליכולת להישאר בה: ההתאקלמות לא קלה, ויותר מכך קשה ההתקדמות: כערבי אתה צריך כל הזמן להוכיח שהתקבלת בזכות.

באומת הסטארט־אפ, החשש ממחסור בעובדים מוכשרים בתעשיית ההיי־טק תמידי: ראש הממשלה נתניהו אף הרחיק ודיבר על יבוא מהנדסים מחו"ל. אבל באמת שלא צריך ללכת כל כך רחוק, כשיש בוגרים של האקדמיה הישראלית שלא מוצאים תעסוקה הולמת במקצועות שלמדו. בחברה היהודית יש סוג של מיצוי מבחינת כמות — החברה הערבית היום היא השוק המתפתח, עם גידול ממושך במספר הצעירים שלומדים את התחומים האלה, והפוטנציאל הולך וגדל מבחינת תעסוקה. אנחנו נמצאים במקום נהדר: יש ביקוש — ויש היצע, רק צריך לגשר ביניהם. מלבד הפעילות של עמותות וארגונים להורדת החסמים מהצד של המועמדים, חשוב שיבוצעו תהליכי עומק בתוך חברות ההיי־טק להבנת התרבות של החברה הערבית.

הכותב הוא מנהל תחום החברה הערבית בקרן אדמונד דה רוטשילד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם