רפורמת התמרוקים באה לתקן — וקילקלה

בעקבות דחיית הרפורמה, הדבר היחיד שוודאי כרגע בשוק התמרוקים הוא שלא נראה בקרוב ירידות מחירים

זוהר יהלום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חנות תמרוקים. הכללת רפורמת התמרוקים בחוק ההסדרים מעוררת תמיהה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אייל טואג
זוהר יהלום

כבכל שנה, גם בחוק ההסדרים האחרון, שאושר בדצמבר 2016, נכללו רפורמות מבניות במגוון תחומים. בין השאר, החוק כולל פרק שנועד ליישם רפורמה בענף התמרוקים, שמקיפה חלק ניכר ממוצרי הצריכה המשווקים בישראל — מבשמים וסבונים ועד מסנני קרינה ומשחות שיניים. המסחר בענף זה מוערך ב–6 מיליארד שקל בשנה.

ואולם נראה כי חוק ההסדרים לא עשה סדר בענף. למעשה, הוא עשה בדיוק ההפך. במרכז הרפורמה מתוכנן ביטול משטר הרישיונות למוצרים, בהתאם לצו מ–1973, והחלפתו בהודעות על שיווק (נוטיפיקציות) מטעם המשווקים, כנהוג במרבית מדינות המערב. מדובר בשינוי רגולטורי מוצדק ומבורך, אבל גם יוצא דופן. חלק משמעותי מהאחריות לבדיקת המוצרים המשווקים בישראל מתוכנן לעבור מידי הרגולטור — משרד הבריאות — לידי המשווקים, שיידרשו לבדוק בעצמם את עמידת המוצרים המשווקים על ידם בדרישות הרגולציה, ולשאת באחריות הנלווית.

יישום צעד מסוג זה מעלה סוגיות בריאותיות, כלכליות ומשפטיות, ומצריך קביעת נהלים מפורטים שיגדירו את חובות המשווקים. עד כאן הכל טוב, אבל האם חוק ההסדרים נותן לכך מענה? ממש לא. החקיקה שאושרה בכנסת בהליך מזורז הגדירה רק את עקרונות היסוד של השיטה החדשה, והותירה עניינים רבים להסדרה בתקנות, הטעונות אישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הכללת רפורמת התמרוקים בחוק ההסדרים, שנועד להשיג את יעדי התקציב השנתיים, מעוררת תמיהה. בדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית נכתב שמטרתה "להביא להורדת יוקר המחיה, להפחתת הנטל הרגולטורי על יבואנים ולהקלת היבוא המקביל בתחום התמרוקים". ואולם בחקיקה עצמה לא ניתן למצוא בסיס להורדת יוקר המחיה, ובוודאי לא להקלת היבוא המקביל, שכלל לא נזכר בחוק.

יתרה מזאת, החוק לא הפחית את הנטל הרגולטורי, ואף הגביר אותו בכמה היבטים, כמו החלת הרגולציה גם על בשמים וסבונים מוצקים והגבלת יבוא תמרוקים רק לכאלה המשווקים במדינות המערב. רצה המחוקק להוריד את יוקר המחיה — ועשה בדיוק את ההפך.

לאחר שכבר נדחתה, הרפורמה היתה אמורה להיכנס לתוקף בספטמבר, לאחר אישור התקנות. אלא שבאחרונה הובהר כי קיימות מחלוקות בין משרדי הממשלה סביב התקנות, במיוחד בנוגע ליבוא המקביל, שכאמור לא הוסדר בחקיקה. בקיצור, צפו עוד דחייה.

בינתיים, שוק התמרוקים נקלע לתקופת אי־ודאות רגולטורית משתקת ביחס לשאלות עקרוניות — כמו האם ניתן יהיה לייבא במקביל מוצרים מסוימים — וגם לשאלות טכניות כמו אילו פרטים ייכללו בתוויות התמרוקים. בכל הנוגע לתמרוקים, הדבר היחיד שנראה ודאי כעת הוא שלא צפויות בקרוב ירידות מחירים.

מצב זה מעורר תהיות בכל הקשור לשימוש בכלי החקיקתי הבעייתי של חוק ההסדרים, לצורך קידום רפורמה כה מורכבת ולקביעת לוחות זמנים בהולים ולא ריאליים ליישומה. ניתן רק לקוות כי הדיונים המתנהלים בוועדת העבודה והרווחה יתקנו את הפגמים בהליך החקיקה, ויביאו לגיבוש הסדר ברור ולקביעת תקופת היערכות מתאימה, באופן שיסיר מעל ענף התמרוקים את עננת האי־ודאות.

הכותב הוא עורך דין, שותף בהרצוג פוקס נאמן, וראש תחום רגולציה של טכנולוגיות בריאות ומדעי החיים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker