מעבר להסדרי עבודה גמישים דורש שינוי תפישתי עמוק

החלק המעניין בהצעת החוק הוא מתן אפשרות לצדדים להגיע ביניהם להסכמות בדבר אורכם של יום ושבוע העבודה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חלל עבודה ציבורי
חלל עבודה ציבוריצילום: מוטי מילרוד

בסוף יולי הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הסדרי עבודה גמישים, התשע"ז־2017. הצעת החוק מאפשרת לעובד ולמעסיקו להגיע להסכמות בדבר גמישות בשעות העבודה ומקום ביצועה. כך, ניתן יהיה להסכים שעובד יוכל להחליט לקצר ימי עבודה מסוימים ולהשלים את שעות העבודה לאחר מכן, בימים אחרים, ולבצע את העבודה ממקום העבודה או מביתו.

תכלית ההסדרים הגמישים מתיישבת עם תמורות חברתיות ושינויים טכנולוגיים. דור ה–Y מייחס משקל להגשמה עצמית במערכת שיקולי התעסוקה ולחלוקה מיטבית בין פנאי לעבודה. הקידמה מאפשרת גם את מחויבות העובדים "המקוונים" לביצוע עבודתם מכל מקום ברמה זהה לזאת שהם מבצעים בהעסקה רגילה, להשלמת מטלות ולזמינות מרבית.

הסדרי העסקה גמישים נחשבים ראויים, הודות לשליטה רבה יותר שנוטל העובד על סדר היום ועל התחייבויותיו כלפי התא המשפחתי וחייו האישיים. היתרונות הנוספים הם בצמצום ההוצאות האישיות, במקביל לחיסכון בעלויות המעסיק. יש הטוענים כי הגמישות גם מפחיתה לחץ מהעובדים ומגבירה יעילות ומוטיבציה.

למרות היתרונות, לא קל לאמץ מתכונת העסקה גמישה וקיימים אתגרים רבים בדרך למימושה — מעבר לקשיים בגיבוש הסדר העסקה גמיש בחקיקה, שאינו בשיתוף ההסתדרות וארגוני מעסיקים. הנה כמה מהאתגרים.

1. מודל העסקה גמיש אינו מתאים לתפקידים רבים במשק: עבודה במשמרות, קבלת קהל ועוד. ספק אם מודל העסקה גמיש אפשרי במקצועות הנחשבים מוחלשים, כשאין אפשרות לבצע עבודה מרחוק ואין אפשרות שעובד יחליט לקצר יום עבודה אחד ולהאריך יום אחר.

2. חקיקת העבודה בישראל מערימה קשיים בכל הקשור להעסקה במתכונת גמישה. חקיקת המגן קובעת מסגרת נוקשה להעסקה בישראל, ומציבה מחסום בפני העסקה ללא גבולות ברורים מבחינת שעות העבודה והתמורה בגינן. כך, בחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע כי עובד המועסק מעל מספר שעות מסוים ביום עבודה, זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות. גם משך זמן העבודה הלגיטימי בשעות נוספות מוגבל. החוק גם מגביל את האפשרות לעבוד בסופי שבוע.

לעומת זאת, על פי הסדרי העסקה גמישים, עובד הבוחר לקצר יום עבודה אחד, יידרש להאריך את אחד מימי העבודה הבאים. עובד כזה לא יהיה זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות ביום עבודתו הארוך. והנה, קיבלנו יום עבודה ארוך מהקבוע בחוק, לא על פי הסכם קולקטיבי ולא באישור שר העבודה — כלומר, בלא פיקוח ומסגרת חיצוניים.

3. ללא מסגרת ויכולת פיקוח, הסדרי עבודה גמישים עלולים להיות פתח לניצול לרעה — מצד עובדים וגם מצד מעסיקים.

4. החלת מודל של העסקה גמישה על השירות הציבורי עלולה להביא לירידה באיכות השירות הניתן לאזרח בתפקידים שדורשים קיום קשר עם האזרח או מי מטעמו.

5. סוגיה משפטית שעשויה לעלות היא, האם העדפת המעסיק לקדם את העובד הנוכח במקום העבודה שעות רבות יותר, תיחשב אפליה? נראה שהצעת החוק מטילה מגבלות על יכולת הניהול של המעסיק ומחייבת דיון עם העובד בבקשתו — תוך הגבלת שיקול דעתו לסירוב המעסיק להציע לעובד הסדר חלופי לזה שהתבקש מצד העובד, בלא יכולת לשינוי הסדר ההעסקה הגמישה שאישר. מנגד, לעובד זכות מלאה בכל עת לשינוי ההסדר. ההצעה גם אינה מבחינה בין תפקידים ומקומות עבודה שבהם העסקה גמישה אינה אפשרית.

החלק המעניין בהצעת החוק הוא מתן אפשרות לצדדים ליחסי העבודה להגיע ביניהם להסכמות בדבר אורכם של יום ושבוע עבודה. לשם כך נדרש שינוי תפישתי־תודעתי עמוק, שבמסגרתו תהיה התנתקות ממסגרות קשיחות של שעות עבודה ומנוחה ותינתן לצדדים אפשרות לעצב את שעות העבודה והמנוחה לפי רצון העובד, בכפוף לצורכי העסק והמעסיק.

במסגרת שינוי כזה, יום עבודה ארוך שבא לאחר ימי עבודה קצרים, יהיה חלק ממתכונת העסקה רגילה כפי שנבחרה על ידי הצדדים; בחירת עובד לקצר את ימי העבודה באמצע השבוע ולהשלים פערים גם בסוף שבוע, לא יהיה בו כדי להפר שום חובה חוקית — אלא רק בחירה מדעת לפי רצון העובד, לאחר שנהנה מגמישות בעיצוב שבוע עבודתו.

טוב יהיה אם יתווספו למודל המוצע מסגרות וכללים: קביעת תקרת שעות עבודה יומית, שבועית וחודשית; שימור הסמכויות הניהוליות הבסיסיות בידי המעסיק ועוד. מגבלות אלה ימנעו ניצול לרעה של ההסדר.

הכותב הוא עורך דין מומחה בדיני עבודה, שותף בנ. פינברג ושות'

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker