האפליה הערבית מתחילה במערכת החינוך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האפליה הערבית מתחילה במערכת החינוך

מערכת החינוך צריכה להתמודד עם האתגרים של תעסוקה ועוני בחברה הערבית כבר מגיל צעיר, ולהכיר בכך שאת התוצאות נראה רק בעוד 20 שנה

2תגובות
ראש הממשלה ושר החינוך בביקור בבית ספר בכפר טמרה
גיל אליהו

באיחור קל הצטרפו השנה התלמידים הערבים אל עמיתיהם היהודים לספסל הלימודים. מעבר לבעיות המשותפות שעמן מתמודדות שתי החברות, כמו אורך החופ­שות במערכת החינוך, נתונים שנחשפו בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מצביעים על האתגרים הייחודיים שניצבים מול התלמידים הערבים.

על פי הסקר, רק כ–60% מהתלמידים הערבים סיימו 12 שנות לימוד, בעוד כ–80% מהתלמידים היהודים הגיעו להישג זה. בהת­אמה לכך, 22% מהערבים רכשו השכלה גבוהה לעומת 42% מהיהודים.

לאתגרי החינוך בחברה הערבית יש כמובן השלכות על מצבה הכלכלי. לפי הביטוח הלאומי, ב–2015 תחולת העוני בקרב המשפחות הערביות היתה גבוהה מ–53% — ובמגמת עלייה.

הבעיות משתנות גם בהתאם למגדר. בעוד רוב הגברים הערבים עובדים במגזר השירותים, בתעשייה ובחקלאות, רק 14% מהם מועסקים בעבודות שדורשות הכשרה אקדמית, על פי סקר הלמ"ס. לעומתם, הנשים הערביות מתקשות בעיקר להשתלב בשוק התעסוקה - רק כרבע מהן משתתפות בכוח העבודה, לעומת 71% מהגברים הערבים ו–66% מהנשים היהודיות.

ניצני הפערים בין ערבים ליהודים צצים כבר במערכת החינוך הערבית, והתוצאה היא פצצה חברתית מתקתקת. על פי הסקר, ההכנסה של מחצית ממשקי הבית הערביים נמוכה מ–8,000 שקל בחודש, לעומת רבע ממשקי הבית היהודיים; יותר ממחצית מהעובדים ערבים מרוויחים כ–2,000 שקל בחודש, לעומת 12% מהיהודים; ויותר ממחצית מהגברים הערבים אמרו שאינם מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות, לעומת פחות משליש מהיהודים. הנתון הכואב ביותר הוא ככל הנראה הדיווח של 15% מהערבים כי נאלצו לוותר על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים.

האם זוהי גזירת גורל? הסקר החברתי מלמד שבקרב הערבים יש רצון לעבוד: 83% מהנסקרים ענו שהיו עובדים גם אם מצבם הכלכלי היה מאפשר להם לא לעבוד. אם אנו באמת מנסים לחתור לשוויון ולשיפור הכלכלה הישראלית, אנו חייבים להתחיל מהבסיס ולאפשר לערבים "לנהור" לשוק העבודה.

ראשית, יש לטייב את איכות כוח האדם ואת ההכשרות הניתנות למורים בזרם החינוך הערבי, ולהעלות את הרמה הפדגוגית הנמוכה של חומרי הלימוד. על הרשויות המקומיות הער­ביות להתחייב למעורבות גבוהה יותר בעיצוב דמותו של התלמיד והקשר שלו לקהילה ולחברה. בנוסף, יש לשלב יותר ערבים במשרד החינוך כדי שיוכלו להשפיע על המדיניות בתחום. כיום רק 8% מהעובדים במשרד הם ערבים, ונכון ל–2016 אף לא אחד מהם כיהן במשרה בכירה. לשם כך, יש להקים שולחן עגול של נציגי הממשלה הרלוונטיים במשרדי החינוך, הכלכלה, הרווחה והשוויון החברתי, שתפקידם יהיה למצוא פתרונות מערכתיים למצב.

בעיה אחרת שדורשת טיפול היא רמת לימודי השפות — הערבית והעברית — במערכת החינוך הערבית, הלוקה בחסר ומקשה על ההשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה. מחצית מהערבים שהשתתפו בסקר החברתי דיווחו על רמה בינונית או נמוכה של קריאה ודיבור בעברית. לבסוף, יש להשקיע בקידום החינוך הבלתי־פורמלי בחברה הערבית, שסובל זה עשרות שנים מהיעדר תשתיות ומחוסר תקצוב.

העדפה מתקנת או תוכניות השמה, איכותיות ככל שיהיו, לא יצליחו אם האוכלוסייה הערבית הבוגרת לא תהיה משכילה יותר ובעלת מיומנויות מתאימות לשוק העבודה. לא נוכל להכניס מנהלים ערבים איכותיים לשירות הציבורי אם לא יהיו מספיק ערבים שלומדים לתארים מתקדמים — ולא נוכל לתמרץ העסקת ערבים בהיי־טק אלא אם יותר ערבים ילמדו מקצועות ריאליים.

מערכת החינוך צריכה להתמודד עם האתגרים של תעסוקה ועוני בחברה הערבית כבר מגיל צעיר, ולהכיר בכך שאת התוצאות נראה רק בעוד 20 שנה. זהו אתגר גדול לממשלות בישראל, אך מי שעתיד החברה והכלכלה עומד לנגד עיניו חייב להיענות לו.

הכותבת היא ראשת התוכנית ליחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות