למרות ההתנגדות - חוק הגישור להליך הגירושים מתחיל להוכיח את עצמו

אם היינו מגלים שחיוב 10 אגורות על שקיות ניילון הפחית את זיהום הניילון ב–33%, היינו טוענים כי מדובר בהחלטה נכונה שצריכה להישאר על כנה. ועכשיו - החליפו את שקיות הניילון בחיים של כולנו: משפחות, הורים, ילדים, ילדות, גברים ונשים

ארתור שני
זוג מקבל גט מהדיינים בבית הדין הרבני בירושלים. ההליך גורם לרגשות שליליים שקשה לאחות
זוג מקבל גט מהדיינים בבית הדין הרבני בירושלים. ההליך גורם לרגשות שליליים שקשה לאחותצילום: טלי מאייר
ארתור שני

במאמץ רב, ולאחר בלבול ומבוכה בעקבות השינוי הגדול, זה כחצי שנה מתנהלת מערכת המשפט בתחום המשפחה תחת חוק הגישור, ובשמו הרשמי: החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

סעיף 1 לחוק קובע כי "מטרתו לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד". מטרת החוק היא לרכך את ההתדיינות המשפטית באחד הנושאים הרגישים והטעונים ביותר: גירושים של זוגות נשואים, או פרידה של ידועים בציבור.

הבעייתיות בהליך פרידה בבתי המשפט נובעת מהפגיעה בילדים, ומתחושת הנחיתות שמרגישים הורים תחת שליטת הדין האישי־דתי, דיני המשפחה והמעמד האישי בישראל. הבעייתיות טמונה גם בכך שהמערכת המשפטית היתה מפוצלת בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים, שגם כשהוקמו ב–1995 סערו הרוחות בעקבות השינוי הגדול, שברבות הימים התגלה כמבורך.

נוצר מרוץ סמכויות, שבגינו אצו רצו בני הזוג המתגרשים להגיש תביעות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. הוגשו תביעות בכל ענייני הגירושים: הגירושים עצמם, משמורתם של הילדים וזמני שהותם וחלוקת האחריות ההורית ("הסדרי ראייה" לשעבר), כלכלת הילדים (מזונות) וענייני רכוש ואיזון המשאבים.

כתבי הטענות היו עמוסים השמצות וגידופים הדדיים, אשר לנו, כעורכי דין העוסקים בתחום המשפחה, נראים שגרתיים, אך לאדם שלראשונה גילה שהוא בן זוג גרוע, אב נורא ומזניח ושאר מרעין בישין — זה היה שבר נורא ועלבון גדול. ואז הוא, בתורו, הגיש כתבים שבהם האישה גילתה כמה היא בת זוג רעה ורעיה נוראה, אם מזניחה ולא מתחשבת ועוד. כך, ברבות השנים, משפחות רבות חוו קונפליקטים קשים, הידרדרות כלכלית ורגשות שליליים, שלוקח לא מעט זמן לאחות, אם בכלל.

כבר כיום יש לשירותי הרווחה משקל משמעותי במערכת המשפט, ובלא מעט משפטים יש לפקידת הסעד או לעובדת הסוציאלית השפעה רבה. החוק החדש מגדיל מעורבות זו, בכך שהפגישה הראשונה שאליה חובה להתייצב כמו בדיון בבית המשפט מתקיימת בין הצדדים לבין עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע של משרד הרווחה, שליד בית המשפט או בית הדין הרבני, בהיעדרם של עורכי דין. בהמשך מתקיימות שלוש פגישות רשות, שנועדו לנסות לצמצם את המחלוקות.

ועדת החוקה של הכנסת מקיימת ישיבות מעקב אחר יישום החוק על ידי הממשלה, שם מוצגים הישגי החוק החדש, לצד לא מעט קשיים שיש לפתור בהקדם. בישיבה האחרונה, שהתקיימה לפני היציאה לפגרה, הוצג כי ב–33% מהמקרים יש הסכמה להתקדם אל מעבר לפגישת החובה הראשונה. בנוסף, נרשמה יותר הצלחה בפריפריה לעומת תל אביב והמרכז, שם עדיין קיימות בעיות איוש תקנים.

יש הטוענים שמדובר ב"ניסוי בבני אדם", ודורשים לחסלו כבר בכלות שנה בלבד לתחילתו. אך עם נתונים כאלה אין להתווכח, ויש למצות את תקופת הוראת השעה עד למיצוי מלא של שלוש השנים שנקצבו מראש.

למשל, אם היינו מגלים שחיוב 10 אגורות על שקיות ניילון הפחית את זיהום הניילון ב–33%, היינו טוענים כי מדובר בהחלטה נכונה שצריכה להישאר על כנה. ועכשיו — החליפו את שקיות הניילון בחיים של כולנו: משפחות, הורים, ילדים, ילדות, גברים ונשים.

השאיפה היא שרק מקרים שבהם הקונפליקט לא מאפשר הידברות והסכמה יוכרעו על ידי השופטים והשופטות בבתי המשפט לענייני משפחה.

הכותב הוא עו"ד לענייני משפחה וירושה, הבעלים של מרכז "גישור פרטי"

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ