פייסבוק מנהלת את הממשלה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פייסבוק מנהלת את הממשלה

ב–2017 כל קבוצת לחץ יכולה להרים קמפיין רשת ולרתום לצדה כלי תקשורת, ומיד הדרג הפוליטי משתוקק לרצותה

תגובות
איור של איש נואם על במה עם דגלי פייסבוק מסביב. המסרים ברשת הם קליטים, אבל לא בהכרח מבוססים עובדתית
איור: ליאו אטלמן

בתהליך של קבלת החלטות כלכליות בדמוקרטיה, שמור מקום חשוב לקבוצות לחץ. הכוונה היא לקבוצה מאורגנת שמנסה להפעיל השפעה על מדיניות ציבורית בנושא או בתחום מסוים לטובת חבריה, באמצעים כמו הפגנות, עצומות, רשתות חברתיות ושימוש באמצעי תקשורת כדי לעורר דעת קהל או פעילות פוליטית.

המדיה החברתית ברשת — כמו ווטסאפ ופייסבוק — שהתעצמה מאוד בשנים האחרונות, מאפשרת ליצור קבוצות לחץ ביתר קלות מבעבר, ועוצמת הלחץ אף עולה בזכות המדיה החברתית באופן מעריכי.

ניתן היה לצפות כי בעקבות ההתחזקות של קבוצות הלחץ, יתחזק במקביל מערך הבדיקה והסינון של דרישותיהן. בין השאר, ראוי לבחון בקפדנות אם קבוצת הלחץ נשענת בדרישותיה על עובדות מהימנות; אם קבוצת הלחץ מייצגת את כלל האוכלוסייה הרלוונטית שבשמה היא פועלת — או שמא קיימות דעות אחרות או מנוגדות בקרב אותה אוכלוסייה; אם היענות לדרישות הקבוצה עלולה ליצור עיוותים בעייתיים בתחום הרלוונטי או המשיק לו; אם היענות לדרישות הקבוצה תבוא על חשבון נושאים אחרים שנכללו בסדר העדיפויות של הממשלה; מהי מידת ההצדקה של דרישות הקבוצה בקריטריונים שונים; ומהי עלות הדרישות.

בפועל נראה כי לא רק שמערך הבדיקה והסינון של הלחצים אינו מתחזק, אלא הוא דווקא נחלש, ואנו עדים ליותר ויותר מקרים שבהם קבוצות לחץ משפיעות על קבלת ההחלטות ללא בדיקה מקדמית מעמיקה כנדרש — בבחינת מסלול ישיר מפייסבוק לספרי התקציב.

ההחלטה לקצר את חופשות התלמידים ממחישה היטב את התהליך הבעייתי הזה. בדיקת העובדות היתה מגלה כי בראייה ארוכת טווח, מספר ימי החופשה של התלמידים בעשורים האחרונים לא השתנה ואף פחת במקצת. מנגד, עלה מספר ימי החופשה של ההורים. בהיבט נוסף, החשוב לא פחות, לרוב רובם של הילדים יש כיום סבים וסבתות שחיים בבריאות טובה ואריכות ימים, המאפשרות להם לסייע בחופשות הנכדים יותר מבעבר.

בדיקה של מידת ההצדקה שבקיצור ימי החופשה לתלמידים היתה מעלה כי מניין ימי החופשה לתלמידים בישראל דווקא נמוך יחסית בהשוואה בינלאומית, וכי מחקרים פדגוגיים גורסים כי החופשה נחוצה לתלמידים לא פחות מהלימודים עצמם. החופשה מאפשרת לחומר הלימודים לשקוע ומאפשרת קליטת חומר לימודים חדש בתום החופש. יש פדגוגים שיאמרו כי אפילו השעמום של התלמידים בחלק מימי החופשה אינו בלתי־רצוי.

בדיקה של השפעת ההיענות לדרישת קיצור החופשה לתלמידים מבחינה תקציבית, היתה מלמדת כי בשל מגבלת המשאבים הציבוריים, קיצור החופשה יבוא בסופו של דבר על חשבון יעדים שאך אתמול הוגדרו על ידי מערכת החינוך עצמה כראשונים במעלה: צמצום פערים בין המרכז לפריפריה, שיפור הישגי התלמידים במקצועות המתמטיקה והאנגלית, תמריצים למגזרים מסוימים ללימודי ליבה, שיפור שכר המורים וחיזוק מעמדם, הקטנת הצפיפות בכיתות ועוד.

אז מה קרה? כיצד נולדה הזעקה של ההורים בעניין הצורך לקצר את חופשות ילדיהם, כאשר נתוני הרקע מצביעים דווקא על הקלה להורים? כיצד ניתן להסביר את התמיכה ואת ההיענות המהירה של מקבלי ההחלטות לדרישת קיצור החופשה? מה קרה לכל היעדים החשובים שהוצגו על ידי משרד החינוך כראשונים במעלה ונעקפו בסיבוב על ידי קבוצת הלחץ של קיצור חופשת הלימודים?

התשובה לשאלות אלה מדאיגה מאוד: בישראל 2017, כל קבוצת לחץ יכולה בקלות רבה להרים קמפיין רשת, המבוסס על מסרים קליטים — אך לא בהכרח מבוססים עובדתית. לאחר מכן עליה לרתום לצדה כלי תקשורת כלשהו, ומיד הדרג הפוליטי משתוקק, ללא כל בקרה וסינון, לרצות את קבוצת הלחץ — לעתים תוך כדי תחרות מי משביע את רצונה יותר.

בהיעדר בדיקה מקצועית ויסודית של הדרישות של קבוצות הלחץ, וכל עוד ההחלטות בעניינן אינן מתועלות למועד אישור תקציב המדינה, שבו ורק בו נפרשת התמונה המלאה של כלל הצרכים מחד ומגבלת המשאבים מאידך — ברכת הרשת החברתית הופכת לקללה המשבשת את סדרי העדיפויות של הממשלה עצמה.

הכותב היה הממונה על התקציבים באוצר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם