אין מה לפחד מהשקעות זרות - הרווחים הם כחול־לבן - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין מה לפחד מהשקעות זרות - הרווחים הם כחול־לבן

כולנו בעד תעשייה ישראלית איתנה, אך חברות רב־לאומיות אינן פוגעות בתעשייה המקומית, אלא מעצימות אותה

תגובות
מפעל HP אינדיגו בקרית גת. המשק משווע לחברות ענק
אילן אסייג

ההשקעות הזרות בישראל הסתכמו ב–2016 ב–12.3 מיליארד דולר — כ–4% מהתוצר הלאומי. הנתון משקף עלייה של 7% בהשקעות הזרות לעומת 2015, ועלייה של עשרות אחוזים מאז 2014. לשם השוואה, ממוצע ההשקעות הזרות כשיעור מהתוצר של מדינות OECD הוא כ–2.5% בלבד.

להשקעות זרות השפעה ישירה ועקיפה על כלל המשק, ובפרט על שוק התעסוקה. על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), חברות רב־לאומיות מעסיקות בישראל כרבע מיליון תושבים, שהם 10% מהמועסקים במגזר העסקי. מועסקים אלה נהנים מתנאי העסקה מיטיבים ומאפשרויות מגוונות לפיתוח אנושי, ברמות העולות על אלה העומדות לפתחו של העובד החציוני בישראל. מבחינת הכנסה, למשל, השכר הממוצע בהן גבוה ב–88% מזה של החברות המקומיות, כשהפער נשמר גם בעולם ההיי־טק, שבו השכר גבוה ב–46%. עובדים בחברה רב־לאומית מובילה גם מרוויחים בממוצע שכר גבוה ב–14% מעובדים בחברה מקומית מקבילה.

ומה באשר לפריון ולהתפתחות אישית? גם כאן תרומתן של החברות הרב־לאומיות משמעותית. ראשית, במחקר של אגף הכלכלן הראשי מ–2016 נמצא כי ניסיון העבודה של עובדים בחברות רב־לאומיות מגדיל משמעותית את הפריון. עובד שצבר ניסיון של לפחות שנתיים בחברה רב־לאומית משתכר בממוצע יותר מעובד בחברה מקומית. הנתון מובהק במיוחד, ועומד על פער של כ–10% לטובת מי שעובד בחברה רב־לאומית מובילה. לנתון זה אפקט חיובי שנמשך גם אם העובד עוזב לטובת חברה מקומית.

בנוסף, לפי למ"ס, חברות זרות נוטלות על עצמן כמחצית מההוצאה למחקר ופיתוח (מו"פ) עסקי בישראל — כ–20 מיליארד שקל בשנה — ומעסיקות כ–50 אלף עובדי מו"פ, שהם חלק ניכר מהמו"פ במגזר העסקי בכללותו. בנוסף, השפעת החברות הרב־לאומיות מסייעת בהחדרת שיטות ייצור מתקדמות לתהליכי העבודה במפעלים תעשייתיים — מה שתורם לא רק לשורת הרווח של החברות, אלא גם להתפתחותו האישית של העובד.

ההשפעה החיובית של כניסת חברות רב־לאומיות לשוק המקומי מורגשת גם במעגלים רחבים יותר. לפי נתונים שפירסם הבנק העולמי ב–2015, מחקרים במדינות שונות מצאו כי קיים תהליך של חלחול ידע מהחברות הרב־לאומיות אל ספקים מקומיים. המשמעות היא שהרחבת הפעילות של החברות הרב־לאומיות יוצרת מצב שבו לא רק העובדים הישירים מרוויחים, אלא גם כל המעגלים הסובבים. משמעות הנתונים חד־משמעית — השתייכות למצבת העובדים בחברה רב־לאומית, או שיתוף פעולה עסקי עמה, מגבירים את הסיכויים לאופק תעסוקתי מבטיח.

בשנים האחרונות עולים קולות הקוראים לחיזוק התעשייה הישראלית ולעצירת כניסתם של תאגידים בינלאומיים לשוק המקומי, מתוך רצון להגן על התעסוקה הישראלית מהוצאתה למיקור חוץ. כולנו בעד תעשייה ישראלית איתנה, אך בהחלט ניתן לראות שכניסת חברות רב־לאומיות לא רק שאינה פוגעת בתעשייה ובתעסוקה המקומיות, אלא להיפך — מעצימה אותן. למשל, כשחברת המחשבים הבינלאומית HP מרחיבה את פעילות מרכז התעשייה והמו"פ בישראל של HP אינדיגו, היא סוחפת עמה גם מתכנתים, מהנדסים, חוקרים, פועלים, ספקים ואנשי תחזוקה — כולם ישראלים.

יתרה מכך, המשק משווע לחברות ענק. מחקרים שנעשו ב–OECD בשנה האחרונה מצאו כי במדינות הארגון, הפריון של קבוצת החברות הנמצאות ברף ה–5% העליונים מבחינת גודלן הוא פי ארבעה משל שאר החברות, והפער אף גדל עם הזמן. "חברות החזית" האלה גם נוטות לעסוק בהשקעות זרות מסביב לעולם. במלים אחרות, חבירה לחזית הכלכלית העולמית כרוכה גם בחיבור המשק לחברות אלה, ועל ידי כך גוזר שוק התעסוקה הישראלי קופון משמעותי.

הכותב הוא מנהל אגף אסטרטגיה ושיווק, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם