חגיגה על תנאי: בולמוס ההצלחה של הכלכלה הטורקית עלול לשוב אליה כבומרנג - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חגיגה על תנאי: בולמוס ההצלחה של הכלכלה הטורקית עלול לשוב אליה כבומרנג

ארדואן זקוק להמשך הצמיחה כדי להבטיח את שלטונו, אבל לפיתוח המואץ נלווים גירעון תופח ואי־יציבות בנקאית

תגובות
איסטנבול, השבוע
אי־אף־פי/ אוזאן ק

טקס ציון יום השנה ה–18 לרעידת האדמה האדירה שפקדה את טורקיה ב–1999 התנהל באווירה מקאברית. מהמט אזהאקי, השר הטורקי לענייני איכות הסביבה והעיור, השמיע תחזיות מאיימות שנשענו על הניתוחים האחרונים של מומחים לסיסמולוגיה ולמבנים. "רעידת אדמה קשה צפויה להתחולל בטורקיה בתוך תקופה של 15–30 שנה", הזהיר השר, "וכ–600 אלף מבנים עלולים להיהרס בעקבותיה".

אבל נראה שכמו ברבות מהמדינות בעולם, אסון עתידי אולי מעודד תפילות לאל שימנע את התרחשותו, אבל ההכנות הנדרשות, שגם עולות ממון רב, אינן בראש סדר העדיפויות. בטורקיה ידוע זה עשרות שנים כי מאות אלפי בתים אינם עומדים בתקן הבנייה, המחייב יסודות חזקים וגמישים שיוכלו לעמוד ברעידות אדמה. קבלנים מקבלים היתרים בלי פיקוח, וראשי עיריות מעודדים עוד בנייה גם במחיר איכותה. ובכלל, כאשר מצב הכלכלה טוב והצפי הוא לצמיחה של יותר מ–5% השנה ובשנה הבאה — יותר מרוב המדינות בעולם — טורקיה מדחיקה את הצורך לפחד מסולם ריכטר.

ואכן, נתוני צמיחה נאים התפרסמו השבוע והועילו גם לשער הלירה הטורקית, שזינקה לעומת הדולר. היצוא גדל בשיעור של יותר מ–10%, התפוקה החקלאית עלתה בכ–5%, ומדד איסטנבול 100 שעוקב אחר החברות הגדולות במשק, נסק ב–44% בשנים עשר החודשים האחרונים. הנתונים החגיגיים הללו יוצרים אווירה אופטימית, מפתים משקיעים זרים ומגדילים את הצריכה הפרטית — שתורמת בתורה לגידול הייצור ולהרחבת הפעילות הנדל"נית.

גם התיירות רשמה הקיץ נתונים מצוינים, במיוחד באזור הנופש של אנטליה — שאליו הגיעו עד כה כ–8.5 מיליון תיירים, לעומת 6.4 מיליון בשנה שעברה. הפיוס עם רוסיה הוכיח את עצמו, והתיירים הרוסים מפצים על הכרסום בתיירות מאירופה. נכון שחילוקי הדעות העמוקים בין טורקיה לגרמניה וההחלטה הגרמנית להגביל את מכירות הנשק לטורקיה מאיימים על ענפים אחרים במשק הטורקי, אבל הממשל הטורקי מיהר להבהיר כי הגבלת המכירות מגרמניה רק תועיל לתעשיית הנשק הטורקית, שתידרש לייצר רכיבים חדשים. טורקיה הוכיחה כבר כי בתחום הייצור הצבאי היא מסוגלת להתגבר על אתגרים טכנולוגיים ולהקטין בכך את התלות ביצרני נשק בינלאומיים.

זו אינה רק יד נעלמה שמכוונת את התפתחותו של המשק הטורקי. נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, כבר מביט קדימה אל הבחירות שצפויות להתקיים ב–2019, שבהן הוא חותר לשמור על כוחה של מפלגתו — אם לא להגדיל אותו — ולהציג את ההישגים הכלכליים במוקד תעמולת הבחירות. ארדואן, שעדיין נהנה מתואר "הקוסם הכלכלי" — זה שהציל את טורקיה ב–2003 מהתמוטטות וחצה בהצלחה את המשבר העולמי ב–2008 — זקוק להמשך הנס הזה כדי להבטיח את המשך שלטונה של מפלגת הצדק והפיתוח.

אבל בולמוס ההצלחה הכלכלית חובק גם כמה איומים שעלולים לפגוע בשאיפתו של ארדואן. אחד ההיבטים הפחות משמחים של הפיתוח המואץ הוא התכווצות היכולת לספק את הסחורה, פשוטו כמשמעו. מפעלים טורקיים אינם מצליחים לעמוד בקצב ההזמנות, ואחת התוצאות היא שיבוא מוצרים מכל סוג הולך ותופח, ומעצים בעקבות זאת את הגירעון המסחרי. על פי נתוני ארגוני התעשיינים, הגירעון הזה הסתכם בכ–8.8 מיליארד דולר ביולי, לעומת 4.8 מיליארד דולר בשנה שעברה. הגירעון הזה מעיד גם על קפיצת מדרגה בהיקף הצריכה הפרטית, שגורמת לעליית מחירים ועקב כך לקושי להתגבר על האינפלציה, שעומדת על כ–11%.

ארדואן תורם את חלקו להגדלת הייצור באמצעות הקרן למתן ערבויות לעסקים, שקמה במארס עם תקציב של כ–70 מיליארד דולר. זהו סכום עתק, שמאפשר לבעלי עסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי ללא צורך לעמוד בבדיקה מדוקדקת של ביטחונות. ואכן, הקרן הזאת סייעה לאלפי אנשי עסקים להקים עסקים או להרחיב את עסקיהם, ובכך ליצור עוד אלפי מקומות עבודה. אבל ההלוואות שקיבלו העסקים הללו מהבנקים בערבות מדינה אינן מתנות, והדאגה היא מפני יכולתם העתידית של עסקים אלה לעמוד בהתחייבויותיהם.

לערבויות אלה יש פן מדאיג נוסף. מתברר כי כדי לעודד נטילת הלוואות עסקיות, הבנקים מספקים לעתים את ההלוואות בשיעור ריבית הנמוך מן האינפלציה. למעשה, בחלק מן המקרים הבנקים מפסידים כסף, ובכך הם עלולים לפגוע ביציבותם הפיננסית. טורקיה כבר עברה טראומה בנקאית הרסנית בסוף שנות ה–90, שהכריחה את הממשלה להלאים חלק מן הבנקים ולסגור אחרים, אבל נראה כי עם השנים הלכה וקהתה הרגישות ליציבות הבנקאים — במיוחד כאשר הבנקאים נדרשים על ידי הנשיא להפחית את שיעור הריבית, בניגוד לעמדתו של נגיד הבנק המרכזי.

כלכלנים טורקים, בדומה לעמיתיהם בעולם, מעדיפים לקלקל מסיבות מאשר להצטרף לפסטיבל ההצלחה ולספוג חבטה במורד הדרך. חלקם מזהיר מפני השתוללות של אשראי או מפני כניעה לגחמות הפיסקליות של ארדואן שמונעות מסיבות פוליטיות. אבל האזהרות הללו, דווקא בתקופת פריחה, אינן מוצאות אוזן קשבת בארמון הנשיאות המפואר. השאלה היא עד כמה יצליחו הכלכלנים המקצועיים — הכפופים לפוליטיקאים במשרדי הכלכלה — לשמור על האיזון החיוני בין כלכלת בחירות לבין יציבות המשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם