אל תיתנו לתעשיית הביוטק לברוח לחו"ל - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תיתנו לתעשיית הביוטק לברוח לחו"ל

בארה"ב חיים מאות חוקרים ובעלי תארים מתקדמים בתחום מדעי החיים, שעזבו את ישראל בעקבות הזדמנויות עסקיות

2תגובות
מעבדות גילעד
Eric Risberg/אי־פי

ב–28 באוגוסט עצרה כל המדינה לכמה דקות כדי להריע ל"עסקת ענק נוספת לתעשיית הביוטק הישראלית". מדובר על חברת קייט פארמה, שהוקמה על ידי פרופ' אריה בלדגרין ונרכשה על ידי חברת התרופות האמריקאית גילאד, תמורת 11.9 מיליארד דולר.

לא חלף זמן רב עד שהתבשרנו כי ישראל לא ממש תיהנה מעסקת הענק. בתחום התעסוקה, בחברה עובדים כ–650 איש בלוס אנג'לס והיא מבצעת את כל פעילותה בחו"ל. את מרבית הניסויים הקליניים היא מבצעת בחו"ל, ומעט מהם נערכים במרכז הרפואי איכילוב, רק בשל הזיקה של פרופ' בלדגרין לישראל — כך לדברי מנהלת המחלקה ההמטו־אונקולוגית של בית החולים. המשמעות היא שחולים ישראלים מעטים יחסית משתתפים בניסויים אלה, בעוד רבים אחרים מפסידים את ההזדמנות לטיפול ניסיוני מוקדם זה.

מכיוון שהחברה פעילה רק בחו"ל ובסיס הידע כבר נמצא שם, סביר להניח שגם הייצור ייעשה בחו"ל, בפרט לאחר שהחברה ה"ישראלית" ביצעה אקזיט ענק ועברה לידי חברה אמריקאית. אם כך, מה בדיוק ישראלי בחברה הזאת? גם המסים שישולמו לאוצר המדינה שוליים יחסית, שכן מרבית בעלי המניות כבר מזמן לא ישראלים.

עסקה זו ממחישה את הפוטנציאל האדיר והמפוספס של המשק הישראלי בכל הנוגע לתעשיית ההיי־טק בכלל ולתעשיית הביוטק בפרט. החברות הישראליות נדרשות לגייס הון רב כדי לבצע קפיצת מדרגה משלבי המחקר והפיתוח לשלב המסחרי. היעדר תשתיות פיזיות ותמריצים לביצוע ניסויים קליניים בישראל, לצד אי־קיומם של תמריצים להשארת הטכנולוגיות בארץ, גורמים לכך שהפוטנציאל אינו ממומש, או יותר נכון — אינו ממומש בישראל.

בארה"ב חיים מאות ישראלים חוקרים ובעלי תארים מתקדמים בתחום מדעי החיים. ישראלים אלה הם תוצר של מערכת החינוך הישראלית ומרביתם אף בוגרי תארים ראשונים באוניברסיטאות מקומיות ובעלי ניסיון תעסוקתי ראשוני בחברות בישראל. חוקרים אלה נדדו אל מחוץ לישראל בעקבות ההזדמנויות העסקיות המתפתחות מעבר לים, אך לא בישראל. חלקם אף נדדו בעת העברת הפעילות לחו"ל עם החברות שבהן הועסקו בישראל. אילו רק השכילה הממשלה ליזום תמריצים לעידוד פיתוח התשתיות והקמת המפעלים בישראל, היה המשק מרוויח בכל ההיבטים שהוזכרו קודם לכן, במחיר השקעה נמוך באופן יחסי.

בישראל יש יותר מ–300 חברות בתחום הביוטק, מרביתן בשלבי פיתוח מוקדמים ומיעוטן בשלבי ניסויים מתקדמים. נדרשים חזון ומדיניות ממשלתית ברורה לקידום תעשיית הביוטק הישראלית, בכל שלבי הפעילות של חברות אלה. הכוונה היא לתעשייה אמיתית — במובן של ייצור, ולא במובן של אקזיט לבעלי מניות, ובוודאי שלא לבעלי מניות זרים.

על הממשלה להתעשת ולפעול מיד למימוש הפוטנציאל העצום של תעשיית הביוטק כדי לחזק את המשק הישראלי, במקום להמשיך לצפות מהצד בהצלחות של חברות "ישראליות" — בחו"ל.

הכותב הוא מנהל איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה של התאחדות התעשיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם