עיכוב פטנטים פוגע בחדשנות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עיכוב פטנטים פוגע בחדשנות

ההחלטות המתקבלות ברשות הפטנטים מביאות לכך שבישראל לא ניתנים פטנטים על המצאות שכן זוכות להגנה בחו"ל

תגובות
רשם הפטנטים היוצא, אסא קלינג
דודו בכר

בתחילת השנה פירסם משרד המשפטים קול קורא לבחינת שיטת ההתנגדויות למתן פטנטים. בהתאם לשיטה בישראל, השונה מהנהוג במרבית העולם, התנגדויות לרישום פטנט מוגשות לפני מתן הפטנט, ובעקבותיהן מתנהל הליך משפטי רחב היקף, הדומה במהותו להליכים משפטיים המתנהלים בבתי המשפט. במהלך הליך ההתנגדות מעוכב רישומו של הפטנט.

הקול הקורא שיזם משרד המשפטים פורסם, בין היתר, בעקבות מחקר אמפירי שערכה רשות הפטנטים, בראשותו של רשם הפטנטים היוצא אסא קלינג, בנוגע להליכי התנגדויות לפטנט בישראל ולהליכים מקבילים בחו"ל.

המחקר מצא כי הליכי ההתנגדות אורכים זמן רב מדי, כשש שנים ויותר, והתועלת בהליכי ההתנגדות ככלי סינון מוטלת בספק. כמו כן, נמצא שישראל היא בין המדינות היחידות בעולם המערבי הממשיכה לנהוג בשיטת ההתנגדויות לפני מתן פטנט. עוד עלה מהממצאים כי קיים חשש משימוש לרעה בהליכי התנגדות על ידי צדדים שלישיים.

בעקבות הקול הקורא, הועברו למשרד המשפטים תגובות רבות מגורמים שונים כגון התעשייה האווירית, פארמה ישראל, חברות זרות, עורכי דין ועורכי פטנטים. בין היתר, ביקשו התגובות להביא לרפורמה בהליכים המשפטיים הנהוגים בפני רשם הפטנטים, לרבות ביטול שיטת ההתנגדויות, שכן היא פוגעת בתעשייה החדשנית בישראל ובחו"ל וגורמת לעיכוב משמעותי במתן פטנטים, ובעקבות כך גם ביכולת לאכוף אותם.

חרף ההיענות הרבה והתגובות שהועברו למשרד המשפטים, לא ניתנה עד כה כל התייחסות עניינית של המשרד, ולא נעשתה כל פעילות לקידום הנושא.

לצד הממצאים המחייבים טיפול שעלו בדו"ח של רשות הפטנטים, ניתן להצביע על תופעה מדאיגה נוספת. ברובם של המקרים, ההחלטות המתקבלות ברשות הפטנטים מביאות לכך שבישראל לא ניתנים, או מבוטלים, פטנטים על המצאות חשובות, הזוכות להגנה בארה"ב ובאירופה. למשל, פטנט ישראלי על שם חברות מקבוצת פייזר, שעניינו תכשיר משופר של תרופה לטיפול בבעיות בשלפוחית השתן (דטרוסיטול), כאשר באירופה עומד פטנט אירופי על כנו.

ישראל היא מעצמה של חדשנות, ודווקא משום כך פגיעה בתעשיית החדשנות, החל בתחום ההיי־טק והמחשבים ועד לשוק התרופות, עלולה לפגוע בציבור בכללותו. במחקר שנעשה באחרונה על ידי רשות הפטנטים לגבי תיקים שנסגרו ב–2013–2015, נמצא כי כ–90% מתיקי התנגדות לפטנטים המגיעים להחלטה סופית, מסתיימים בביטולו של הפטנט. נתון זה מתחזק בבדיקה נוספת, שלפיה כל תיקי התנגדות לפטנטים ב–2016 בתחום הכימיה והפארמה שהגיעו להחלטה סופית, הסתיימו בביטולו של הפטנט.

באחרונה נכנס לתפקידו ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים החדש, עו"ד אופיר אלון, ויש לקוות כי הוא ירים את הכפפה, ויפעל מול משרד המשפטים לקידום הנושא החשוב שהרשם היוצא הניח על השולחן. מובן כי אי־קידום הנושא, מכל סיבה שהיא, עלול להביא לפגיעה בשיתופי פעולה של חברות זרות עם חברות בישראל ולהפחתת ההשקעות בשוק הישראלי. חיסול פטנטים בטווח הקצר יכול להביא להורדת מחירים של מוצרים קיימים, ובכללם תרופות. ואולם בטווח הארוך, מדינה מחסלת פטנטים עלולה להצטייר כיעד לא רצוי להשקת מוצרים חדשים.

הכותבים הם שותפים במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם