ההסתדרות חייבת לקיים בחירות דמוקרטיות - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסתדרות חייבת לקיים בחירות דמוקרטיות

פעולות ההסתדרות לרוב אינן משקפות את רצון העובדים, אלא את שיקוליה, ששונים במהותם מרצון העובדים

תגובות
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, נואם בכנס התאגדות עובדי מגדל, ב–2014
תומר אפלבאום

באחרונה פורסם שההסתדרות הכללית מונעת מחברי ארגון עובדים אחר להיבחר בבחירות לראשות הוועדים בנמל אשדוד. בד בבד, בית משפט העליון הטיח בהסתדרות ביקורת על השביתה בחברת החשמל. לכאורה, אין קשר בין הדברים, אבל למעשה, היעדר בחירות דמוקרטיות בארגון עובדים פוגע בשיקול הדעת שלו ומחליש אותו במשא ומתן קיבוצי.

בג"ץ קבע שתי דרישות יסוד מכל ארגון עובדים (בג"ץ עמית): האחת, היותו עצמאי ודמוקרטי, והשנייה — חיזוק העובדים מול המעסיק, באמצעות ייצוג במשא ומתן קיבוצי. גם חוק הסכמים קיבוציים קובע כי לכל עובד יש זכות לבחור ולהיבחר, וזוהי גם הפסיקה בבתי הדין לעבודה.

העקרונות הדמוקרטיים של שוויון, שקיפות ודיווח אינם קיימים בשיטת העבודה של ההסתדרות: נציגי ועד העובדים בהתארגנות ראשונית ממונים על ידי ההסתדרות; העובדים שחותמים על טופסי הצטרפות אינם בוחרים באמת בין ההסתדרות לארגונים אחרים; לפי תקנון הוועדים של ההסתדרות, יש לקיים בחירות לוועד מדי שלוש שנים, אבל פעמים רבות הבחירות אינן מבוצעות במועדן; לפי התקנון, ועד העובדים אינו עצמאי, אלא פועל בחסות ההסתדרות ונתון למרותה; ההסתדרות משתמשת בדמי החבר ובדמי הטיפול שמשלמים העובדים לצרכיה, ולאו דווקא לצורכי העובדים. התוצאה של כל אלה היא שפעולות ההסתדרות לרוב אינן משקפות את רצון העובדים, אלא את שיקוליה שלה, ששונים מכך במהותם.

כשארגון העובדים אינו מייצג באופן ישיר את אינטרס העובדים, אין ביכולתו להשיג להם את התוצאות הטובות ביותר במשא ומתן קיבוצי. הוועדים הגדולים בשירותים החיוניים — כמו נמלי התעופה והים, חברת החשמל והתעשייה האווירית — חזקים מדי, ולעתים מנצלים את כוחם באופן בלתי סביר. לעומתם, הוועדים האחרים חלשים למדי. כך למשל, השכר הממוצע בענף הביטוח ב–2016 היה גבוה יותר בחברות שהצליחו למנוע את כניסת ההסתדרות, בהשוואה לחברות ביטוח שחתמו על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות.

אם כן, הפער בין האינטרסים האמיתיים של העובדים לאינטרסים של ההסתדרות עלול להזיק לעובדים, כפי שעלה מביקורת בג"ץ על השביתה בחברת החשמל. הפתרון הוא לחייב את ההסתדרות לעמוד בסטנדרטים הדמוקרטיים הנדרשים מארגון עובדים, כך שיתקיימו שני הליכי בחירות — לוועד ולארגון העובדים. בחירות לוועד מיד לאחר הכרזה על יציגות קובעות את זהות העובדים שיובילו את הנציגות במשא ומתן להסכם קיבוצי. בחירות לארגון העובדים יאפשרו לעובדים לבחור ארגון שיסייע להם באופן מיטבי.

בחירות דמוקרטיות לוועד ולארגון העובדים, המתקיימות כל תקופה קצובה, הולמות את תפקידיו של הוועד כנציג ציבור. בחירות כאלה יאפשרו לעובדים להיות מיוצגים על ידי מי שנבחר על ידם, ולא על ידי מי שבמקרה דאג להביא את ההסתדרות אל תוך הארגון.

בחירות גם יגדילו את מעורבות כל העובדים בהשפעה על עתידם המקצועי, ויחלישו את התנגדות המעסיקים להקמת ועד. הבחירות יאפשרו למעסיקים לקבל את העובדים כשותף פרודוקטיבי, שתורם למטרות העסקיות של מקום העבודה. באופן זה יקבלו העובדים ודאות ויציבות במקום העבודה, באמצעות הגדלת רווחי המעסיק.

הכותב הוא עורך דין מומחה לדיני עבודה ופנסיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם