נתניהו מדרדר את הפקידות הממשלתית - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו מדרדר את הפקידות הממשלתית

נתניהו בחר לא למנות לנציב שירות המדינה בעל תפקיד בכיר עם ניסיון רלוונטי, אלא אישה שכנראה מקורבת אליו

10תגובות
נתניהו בישיבת ממשלה
אמיל סלמן

מנהלת אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים, עפרה ברכה, צפויה להתמנות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, לנציבת שירות המדינה. המינוי צריך לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה (מינוי פוליטי אף הוא), והוא חלק ממגמה הלוקחת את ישראל לכיוון בעייתי של שליטה מוגזמת של פוליטיקאים במינהל הציבורי.

אחד התפקידים הציבוריים הבכירים והחשובים בישראל הוא נציבות שירות המדינה. בניגוד לטענות של גורמים בנציבות, כי מינויה של ברכה הוא "קיקיוני" או "הזוי", לא ניתן לקבוע בנחרצות כי תבצע את תפקידה בצורה גרועה. לא זו בלבד, אלא שראוי שאישה תכהן בפעם הראשונה בישראל כנציבת שירות מדינה.

עפרה ברכה
מתוך עמוד הפייסבו

אלא שהבעייתיות הרבה במינוי זה היא חיזוק השליטה המוגזמת ממילא של הפוליטיקה במינהל הציבורי. נתניהו בחר לא למנות לתפקיד בעל תפקיד בכיר עם ניסיון רלוונטי, אלא אישה שככל הנראה מקורבת אליו. לנציב שירות המדינה סמכות חשובה מאוד: אישורם של כלל המינויים הפוליטיים בשירות המדינה. פוטנציאלית, לבעל תפקיד זה כוח "למרר" את חייהם של פוליטיקאים.

אך מה שיותר מטריד חוקרי מינהל ומדיניות ציבורית בישראל הוא התזמון שבו תיכנס ברכה לתפקידה. השירות הציבורי בישראל עומד בפני צומת חשוב ומשמעותי. צומת שיקבע מה תהיה איכות חיי כולנו בשנים הבאות. ספציפית, צומת זה יקבע מה יעלה בגורלה של הרפורמה בשירות המדינה המתרחשת בשנים האחרונות. מרבית אזרחי ישראל אינם מודעים לשינויים הרבים המתרחשים מאז התחילה הרפורמה, ואינם מודעים למאבקים הקשים המאפיינים את התקדמותה.

ב–2013 פורסם דו"ח ועדת דיין, הוועדה הבין־משרדית לרפורמה בשירות המדינה בראשות נציב שירות המדינה היוצא, משה דיין. עיקרי הדו"ח התמקדו במטרה ברורה: שיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה. נכון לפרסום דו"ח ועדת דיין, היתה לרבים ממקבלי ההחלטות בממשל תחושה שיש יסוד סביר להאמין, כי בניגוד ליוזמות עבר, בסופו של התהליך הניסיון לאמץ את המלצות הוועדה יישא פרי. אכן, מאז ועד היום נעשו כמה צעדים לשינוי, ואף שהם תוספתיים בעיקרם, לא ניתן לזלזל בהם. עם ההישגים הבולטים של הרפורמה אפשר למנות שינוי משמעותי בדפוסי המיון והגיוס של מועמדים לשירות המדינה, תהליכי הערכת עובדים חדשים, גיבוש תפישה של תכנון ההון האנושי וכן פעולות שונות לבניית שדרת הניהול של שירות המדינה והאצלת סמכויות.

בחירתו של הנציב הבא היא קריטית להמשך הרפורמה. נציב חזק שיהיה מעוניין לקדם את הרפורמה יוכל לתת לה רוח גבית, ולקדם אותה גם על חשבון עימות עם הכוחות בנציבות המתנגדים לשינוי. מצד שני, מינויו של שמרן לנציב הבא עשוי לעצור את השינוי — ואולי אף להחזיר את הגלגל אחורה. נתניהו ויתר לא רק על האפשרות למנות מועמדים המחויבים לרפורמה, כמו רון צור, ראש מטה הרפורמה, או אהוד פראוור, אדם מוערך בקרב הפקידות הישראלית שיכול היה לקדם את הרפורמה החשובה הזאת, אלא גם על בעלי תפקידים בכירים (ובהם נשים מוערכות), שייתכן שהרפורמה היתה חלק חשוב מהאג'נדה שלהם במהלך כהונתם.

בהנחה שההחלטה למנות את הנציבה הנכנסת היא סופית ותעבור את המכשולים המועטים העומדים בפני נתניהו לפני מינויה הפורמלי, ישראל עושה צעד משמעותי נוסף לכיוונה של פוליטיזציה במינהל הציבורי. כל שנותר לקוות עתה, הוא שלמרות הביקורת הרבה עליה, ברכה תנקוט צעדים אמיתיים לחזק את תפקודו של שירות המדינה ותקדם את ביצוע הרפורמה. הצלחתה היא לא רק מבחנם שלה ושל נתניהו, היא זו שתקבע את איכות חייהם של כלל אזרחי ישראל.

הכותב הוא ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם