הפתרון להישגים החינוכיים הנמוכים: ללמד במשמרות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון להישגים החינוכיים הנמוכים: ללמד במשמרות

התלמידים צריכים להגיע לבתי ספר שרואים כל אחד מהם, ויוצרים חוויה ששווה לקיים בשבילה משמעת עצמית גבוהה

4תגובות
תלמידי תיכון בירושלים. כבר כיום תשלומי ההורים הם נמוכים מאוד. למצולמים אין קשר לכתבה
מיכל פתאל

לאחר דיבורים רבים, "מחאת הסרדינים" וההבטחות, הממצאים ל–2016–2015 מראים שדבר כמעט לא השתנה: "הצפיפות בכיתות א' ירדה ב–8.3% ב–2016 בהשוואה ל–2014. עם זאת, הצפיפות הכללית בכיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים כמעט לא השתנתה, וב–2016 הסתכמה ב–26.5 תלמידים בכיתה בממוצע" (TheMarker, 21 באוגוסט 2017).

במחקר מפורט של מכון שורש מינואר 2017, מציג נעם גרובר תמונת מצב בעייתית של מערכת החינוך הישראלית בהשוואה עולמית. המחקר מבוסס על נתוני פיז"ה 2012, ואני מבקש להתייחס לשני היבטים בו — גודל הכיתות ורמת המשמעת.

מספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל הוא מהגבוהים ב–OECD, קובע גרובר, והדבר פוגע ביכולת צוות ההוראה להעניק תשומת לב פרטנית לתלמידים, ומחמיר את השפעתן של בעיות המשמעת על הישגי התלמידים.

כאשר מגיעים לנושאי המשמעת מציג לנו גרובר תמונה עגומה נוספת. ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם (אחרי טורקיה ואיטליה) בריבוי היעדרויות ואיחורים, ומסכם: "הנתונים מראים כי בכיתות שבהן איחורים והיעדרויות הם תופעה נפוצה יש רמה נמוכה של משמעת במהלך השיעורים". המדינות האסיאתיות מתאפיינות ברמת משמעת גבוהה וכיתות גדולות, והמדינות המערביות מתאפיינות ברמת משמעת נמוכה יותר וכיתות קטנות יותר. מדינות החורגות לרעה מיחס זה, שבהן רמת המשמעת נמוכה יחסית וגודל הכיתה דומה לשלנו — כמו צ'ילה, מקסיקו, טורקיה, יוון ואיטליה, ובמידה פחותה ספרד ופורטוגל — מתאפיינות גם בהישגים נמוכים במבחני פיז"ה.

מה ניתן לעשות מול הצירוף הקטלני שמאפיין את ישראל, שבה הכיתות גדולות יחסית והמשמעת נמוכה — ויתרה מכך, כאשר שינוי משמעותי אינו נראה באופק?

לפני שמשיבים על כך, אל לנו להתפלא שמורים רבים נתונים במלחמת הישרדות ותפוקתם נמוכה. ההתמודדות עם המצב מחייבת שינויים מרחיקי לכת בכל מערכת החינוך. אין אפשרות לטפל בגורם יחיד, כמו במשמעת או באיכות המורים — ולקוות שמשהו באמת ישתנה. הכל צריך להשתנות, והתלמידים צריכים להגיע לבתי ספר שרואים כל אחת ואחד מהם אישית, מאתגרים אותם ויוצרים עבורם חוויה ששווה לקיים בשבילה משמעת עצמית גבוהה. בין השאר, עלינו להגיע למספר תלמידים שאינו עולה על 20 בממוצע בכיתה. אי לכך, לא מן הנמנע שהגיע הזמן לחזור במקומות רבים ללמידה במשמרות: פחות שעות, אבל איכותיות. כן, אנחנו במצב חירום.

הכותב הוא ד"ר למינהל ומדיניות החינוך באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות