עובד סוציאלי מסייע גם במיצוי זכויות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובד סוציאלי מסייע גם במיצוי זכויות

שכר נמוך וחוסר הזדמנויות תעסוקתיות ואחרות מתגברים ומשתרשים בין השאר בשל חוסר מימוש או מיצוי זכויות

תגובות
סניף ביטוח לאומי
עופר וקנין

במושב החורף של הכנסת תונח על שולחנה הצעת חוק שתעסוק בעדכון תפקידו של העובד הסוציאלי. לפי ההצעה, התפקיד יוגדר מחדש כך ש"העובד הסוציאלי יהיה אחראי לקדם את מיצוי זכויותיהם של לקוחותיו בהקשר לקצבאות, להטבות ולשירותים שמעניקים המוסד לביטוח לאומי, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, ובתוך כך יהיה אחראי על בדיקת המידה שבה הלקוח ממצה את זכויותיו מול גופים אלה".

אחת המסקנות הבולטות של הוועדה למאבק בעוני בראשות ח"כ אלי אלאלוף היתה לפעול להתמקדות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בהתמודדות עם עוני. חברי הוועדה הבינו כי מצוקה כלכלית הנובעת משכר נמוך ומחוסר הזדמנויות מתגברת ומשתרשת בין השאר בשל חוסר מימוש זכויות חברתיות וכלכליות — אלה נהפכים לגורמים מרכזיים המובילים לעוני.

חברי הוועדה ערכו ניתוח ממשי של הצרכים וקבעו את המודל שלפיו היו רוצים לפעול. הם קבעו כי עשרה מרכזי זכויות יוקמו בערים הגדולות, שעד כה אינן מפעילות מרכזי זכויות; 64 מרכזי זכויות יוקמו ברשויות חלשות ובינוניות (דירוג סוציו־אקונומי 5–1); ו–36 מרכזים ניידים יופעלו כך שכל אחד מהם ייתן מענה לחמש רשויות קטנות. כל זאת בעלות שנתית של כ–70 מיליון שקל.

ממשלת נתניהו־לפיד התפרקה לפני שהוקמו מרכזי הזכויות, אף שתוכנית עבודה מפורטת כבר הוכנה על ידי עמותת ידיד, המתמחה בהקמת מרכזים למיצוי זכויות. לפי התוכנית, ניתן להקים כ–100 מרכזים בשיתוף פעולה בין משרד הרווחה, הרשות המקומית והחברה האזרחית — בעלות של כ–400 אלף שקל למרכז לשנה. רגע לפני שהממשלה הקודמת נפלה יצא משרד הרווחה במהלך להקמתם של 100 מרכזי זכויות — מרכזי עוצמה שמם, המבוססים על מודל העבודה של ידיד, שמצליחה בעזרת 15 מרכזים לטפל ביותר מ–30 אלף מקרים בשנה.

לפני כמה שבועות, בדיונים בהצעת חוק לעיגון מעמדם של מרכזי הזכויות, יצא המרצע מהשק כאשר התברר כי פקידי משרד הרווחה — מגובים ברוח גבית של איגוד העובדים הסוציאליים — טענו כי הם דורשים שמיצוי הזכויות לאזרחים ייעשה רק לפי שיקול דעתו של העובד הסוציאלי ולאחר שהוכנה תוכנית טיפולית־תוכנית לאזרח הזקוק לסיוע. לשם כך הם טענו כי הם זקוקים למיליארדי שקלים.

לא עזרו ההסברים כי החישובים אינם נכונים, הרי כיום פועלים 105 מרכזי עוצמה בתקציב של 40–50 מיליון שקל בלבד. לא עזר גם ההיגיון הבריא שלפיו בשלב הראשון בקבלת אזרח המגיע למחלקה לשירותים חברתיים תיעשה לו בדיקה בסיסית של זכויותיו. הרי בהחלט ייתכן שלאחר מיצוי זכויות אלה הוא לא יידרש להמשיך ולהזדקק לעובד הסוציאלי, ובכך אף יפחית את העומס המוטל עליו; ייתכן אפילו שהוא יחסוך למדינה הוצאות מיותרות אם רק יקבל את שמגיע לו.

מי שעוקב אחרי העובדים הסוציאליים החדשים, אלה שמלמדים את הסטודנטים לעבודה סוציאלית, חש את הרוח החדשה שכוללת לא רק התמחות טיפולית אלא גם כזאת שכוללת מיצוי זכויות ופרקטיקה של שינוי מדיניות. האם הצעת החוק החדשה תצליח לעבור את משוכת האינטרסים והפוליטיקה הפנימית? אני אשאר אופטימי.

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת ידיד, מרצה ומייסד של הקליניקה לקידום מדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות