להילחם בהסללה - ולהעדיף נשים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להילחם בהסללה - ולהעדיף נשים

נשים צריכות לעזור אחת לשנייה - ליצור קשרים מקצועיים ולהעדיף נשים בקבלה לעבודה

9תגובות
אוליבייה פיטוסי

האשה הראשונה שקיבלה תואר אקדמי בארה"ב היא קתרין בנסון, ב-1840. הסיבה לכך שהדבר ידוע היא שמדובר במאורע פורץ דרך — עד אז המוסדות להשכלה גבוהה בעולם החדש כלל לא פתחו את שעריהם בפני נשים.

עד שלהי המאה ה–19 רווחו בעולם הסברים רבים לכך שנשים אינן יכולות לעסוק במדע: הן מונעות מדחפים רגשיים הנובעים מהמערכת ההורמונלית שלהן; העיסוק במדע יפגע ביכולתן לגדל ילדים; הן לא מסוגלות להפריד בין רגש לשכל; ועוד אי אלה פנינים. כיום טענות כאלה נשמעות לנו כמו קשקוש שוביניסטי ששייך להיסטוריה האפלה, אבל מסתבר שיש מי שעדיין מאמין ב"עובדות" כאלה.

במאמר פסאודו־מדעי ("פחות מתמטיקה — יותר מהנדסות") שחיפש כביכול פתרונות לשילוב נשים בהיי־טק, קבע ד"ר יורם ביברמן כי אין ויכוח על כך שנשים טובות פחות במתמטיקה, ומכאן נובעת נחיתותן בעולם הטכנולוגיה. קראתי את המאמר ורצתי ללוח השנה, לבדוק אם אני עדיין ב–2017 ולא נסעתי אחורה בזמן.

אין הבדל ביכולות הקוגניטיביות, לא כל שכן בכישורי המתמטיקה, בין גברים ונשים. אין "קונצנזוס מדעי" בנושא. אין מחקרים שמוכיחים את זה. פשוט אין. מה שכן יש הוא אפליה והסללה — שימור של מוסכמות חברתיות ותרבותיות שלפיהן מתמטיקה ומדעים אינם מקצועות "נשיים", ולראיה, 46% מהנבחנים ב–5 יחידות בגרות במתמטיקה הן בנות, על פי נתוני קרן טראמפ.

אם בתיכון עוד אפשר לתקן את המצב ולגרום לתלמידות ללמוד מקצועות כמו מתמטיקה ומדעי המחשב, בגיל 18 מחכה להן מחסום נוסף. בישראל, השירות הצבאי הוא קרש קפיצה משמעותי לחיים האזרחיים — במיוחד בהיי־טק. ביחידות כמו 8200 ואחרות, שלבוגריהן כמעט מובטחת קריירה מצליחה לאחר השירות, נהוג שחבר מביא חבר ליחידה. הרשת החברתית הסגורה הזאת היא גברית ברובה, והנשים נשארות בחוץ. על פי המועצה הלאומית לכלכלה, 36% מהניגשים לבגרות בפיזיקה ו–32% מהניגשים לבגרות במדעי המחשב הן תלמידות. ואולם, רק 27% מהתוכניתנים ו–12% מאנשי הסייבר בקרב חיילי החובה הן חיילות. כבר כאן מתחילה החברה הישראלית לסמן לנשים: מקומכן לא כאן. לא מפליא שלאחר מכן רק רבע מהסטודנטים למקצועות ההיי־טק בישראל הן נשים, על פי OECD.

כדי לשלב נשים בהיי־טק ולמצות את הפוטנציאל האנושי האדיר שלנו, צריך לגרום לנו להאמין בעצמנו — וזה מתחיל מגיל צעיר. צריך לגדל ילדות בתחושה שהן שוות לחלוטין לבנים, לאפשר להן ללמוד ולתמוך בהן. גם אנחנו, הנשים, צריכות לעזור אחת לשנייה — ליצור קשרים מקצועיים, להעדיף נשים בקבלה לעבודה.

אחריות גדולה רובצת לפתחם של המעסיקים. ההיי־טק צריך להפוך למקום עבודה אפשרי ומאפשר לשני המגדרים (ובכלל לכל המגזרים). לא מספיק להצהיר על עצמך כמי שמקדם נשים. צריך להשקיע בזה — להעניק בונוסים לעובדים שיפנו מועמדות או להעניק תנאים מיוחדים להורים.

לבסוף, ואולי חשוב מכל, המדינה צריכה לעשות את חלקה בנושא. היא צריכה לעודד לימודי מתמטיקה במערכת החינוך. צה"ל צריך לתת הזדמנות שווה לנשים בגיוס למקצועות טכנולוגיים, שבהם הן יוכלו ליצור את הקשרים ולרכוש את הכלים שיסייעו להן בעתיד. הכנסת יכולה גם לחוקק חוקים התומכים במתן הזדמנויות שוות לנשים. מכיוון שהחסמים החברתיים והתרבותיים עוד קיימים, יש לחוקק גם חוקים המקלים על נשים, כמו חופשת לידה ארוכה וחזרה הדרגתית ממנה, כפי שנהוג באינטל.

ובעיקר, צריך לזהות את אותם גורמים בעלי דעות חשוכות ולהעביר להם סדרת חינוך, כדי שלא יוסיפו לפגוע בנשים המבקשות להגשים את עצמן בהיי־טק, במדע ובכל תחום שירצו.

הכותבת היא סמנכ"לית קשרי ממשל, תקשורת ואחריות חברתית באינטל ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות