כחלון רוצה לפתור את משבר הדיור - אך מייצר משבר חקלאי ועירוני - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון רוצה לפתור את משבר הדיור - אך מייצר משבר חקלאי ועירוני

במדינה צפופה כמו ישראל, יש חשיבות עצומה לשמירת השטחים החקלאיים, שיאפשרו איכות חיים והגנה על הסביבה

2תגובות
פרויקט בנייה על שטחים חקלאיים
אלון רון

התחזית לגידול באוכלוסיית ישראל, לפי התרחיש הגבוה, היא שעד שנת 2040 יגורו בתחומה 14 מיליון אנשים — וכך ישראל צפויה להיות המדינה הצפופה בעולם. החשש מכך משמעותי, והממשלה אף הכריזה על פתרון משבר הדיור כמשימתה המרכזית. תוכנית שר האוצר, משה כחלון, מדברת על תכנון של 2.6 מיליון יחידות דיור, עם 60% מימוש — כלומר בנייה של 1.5 מיליון דירות בתוך 24 שנים.

מאז העלייה הגדולה של שנות ה–90 לא היתה תוכנית ממשלתית שאפתנית בסדר גודל כזה לבנייה מהירה למגורים. ואכן בשנתיים האחרונות, חודש בחודשו ויום ביומו, דנה הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, ותמ"ל, בשלל תוכניות שכוללות מאות אלפי יחידות דיור. אבל לפעולה נמרצת זו יש גם היבטים קשים, וראוי שנעצור רגע ונבחן אותם.

הבעיה הראשונה היא העוול לבעלי הקרקע — בהליך מהיר ודורסני, וכמעט בלי ליידע את ראשי המועצות האזוריות ואת הציבור שחי במרחב, מאושרות תוכניות בהיקף של מאות אלפי דונמים. באמצעות התיקון השלישי לחוק הוותמ"ל, מבוצעת הפקעת קרקע חקלאית מניבה, במהירות וללא יכולת התנגדות של המחזיקים בקרקע — ובהיקף אדיר. במקרים רבים הקרקע הנגזלת היא האפשרות היחידה לפרנסה של החקלאים. במקרים אחרים מדובר בשטחים המעובדים זה דורות, וישנם יישובים שהיקף הקרקעות המופקעות מידיהם מסכן את אופיים כיישובים חקלאיים.

הבעיה השנייה של התוכניות האלה היא התכנון הבזבזני של משאב הקרקע. תוכניות ותמ"ל יוצרות שכונות בשולי הערים, על פי רוב בשטחי קרקעות חקלאיות, המתוכננות בצפיפות נמוכה — בממוצע 2.7 יחידות דיור לדונם. כאן מגיעה הבעיה השלישית: אובדן מיותר של קרקעות חקלאיות.

לפי המתווה הנוכחי, כדי לעמוד ביעד של 2.6 מיליון יחידות דיור, המדינה תתכנן שכונות מגורים ותעסוקה בהיקף של כמעט מיליארד דונם, מהם לפחות 60% על קרקע חקלאית. במצב זה יחוסלו עתודות קרקע חקלאית ושטחים פתוחים בסדר גודל של 600 אלף דונם. כתוצאה מכך, מחירי התוצרת החקלאית עלולים לעלות וישראל תאבד את הביטחון התזונתי שלה. בנוסף, מרבית הישובים הכפריים הממוקמים במרקמים עירוניים, ומהווים ריאות ירוקות של אלה — דינם להיבלע בשכונות מגורים עירוניות.

הבסיס לבעיות אלה הוא נקודת המבט והשפה. המינוח השגור בקרב דרג מקבלי ההחלטות בממשלה הוא "יחידות דיור" — סופרים קופסאות למגורים, במקום שיח על גידול, חיזוק, ציפוף ושדרוג הערים. אם המתווה הנוכחי יימשך, הציבור עלול להצטופף ביחידות דיור בתוך שכונות שמתוכננות ונבנות בחופזה בשולי הערים, ללא פתרון לתשתיות, מוסדות חינוך ויותר מהכל — נגישות תחבורתית. זאת, בזמן שהערים המקוריות הולכות ונעזבות. אנחנו מתכננים יחידות דיור בכלים של העבר ולא צופים פני עתיד — ובדרך לפתרון המשבר הנוכחי אנו יוצרים את שני המשברים הבאים: משבר העירוניות ומשבר החקלאות.

דווקא במדינה צפופה כמו ישראל ישנה חשיבות עצומה לשמירת השטחים החקלאיים — לשם איכות החיים והסביבה, ועבור הביטחון התזונתי של אזרחי המדינה. אנחנו, במרכז המועצות האזוריות, משוכנעים שצריך לשנות את כיוון המתווה ולבנות תוכנית נבונה יותר, שתאפשר מגורים לאוכלוסייה הצפויה לדורות הבאים. עלינו לקדם תוכנית שתיצור עירוניות בריאה, אך גם תשמר את החקלאות ותגן על הריאות הירוקות. זה הזמן לעצור לרגע, לבחון את תוצרי הוותמ"ל ואת השלכותיהם, ולכנס צוות מומחים לצד הגורמים בשטח, משרדי ממשלה וגורמי השלטון המקומי, שיישבו על המדוכה עד שייצא עשן לבן — ותימצא הדרך הנכונה להגיע ליעד זה.

הכותב הוא יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות