הטובים לחינוך, באמצעות חוזים אישיים

מורה צעיר צריך לחיות עם שכר נמוך בתחילת דרכו המקצועית, ולמורה ותיק ושחוק קשה לעזוב את המערכת כששכרו בשיאו

אמנון אלדר
ילדים בכיתה
בית ספר בפתח תקוה. למצולמים אין קשר לכתבה
אמנון אלדר

באחרונה פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כי ממוצע ציוני הבחינה הפסיכומטרית של המורים נמוך מהממוצע הארצי של כלל הנבחנים (ציון של 545 נקודות). אמנם הבחינה הפסיכומטרית אינה חזות הכל, ואהבת התלמידים, המסירות, היצירתיות ואהבת המקצוע שווים לא מעט, אבל אין להתעלם מנתונים אלה, המהווים אינדיקציה ליכולות גבוהות ובעיקר לאפשרות הבחירה בין תחומי תעסוקה שונים.

אין חולק כי איכות המורים היא הגורם המשמעותי ביותר להצלחת מערכת החינוך, ועל כן חיוני לערוך שינוי בתנאים סביבתיים ותעסוקתיים ולמשוך את המצוינים להוראה.

כדי להעלות את איכות חדר המורים יש לפעול בכמה מישורים: האחד, לתגמל מורים איכותיים ולתת אפשרות לקידום מורים מצטיינים — לא רק לפי ותק ופיתוח מקצועי, אלא גם על פי הערכת המנהל (באישור המפקח); השני, להכיר בוותק המקצועי הקודם של מורים שעשו הסבה להוראה ממקצועות חופשיים. כך נוכל להרוויח את אותם אידיאליסטים שעבדו במערכות אחרות ומבקשים לתרום במערכת החינוך, אך פעמים רבות נמנעים מכך בשל שכר התחלתי נמוך ולא פרופורציונלי לשכר הקודם שלהם; המישור השלישי הוא שינוי בשיטת הפיתוח המקצועי. יש לתת גמישות למורים בתהליכי התפתחות, ולפתוח מסלול של אופק התפתחותי פנים־מערכתי; מישור נוסף הוא הרחבת האוטונומיה של המורים — בתכנים ובדרכי לימוד, בניצול שעות רבות שנוספו למערכת ברפורמות עוז לתמורה ואופק חדש, ובמתן אפשרות ללמידה אחרת, לדוגמה שני מורים שמלמדים יחד.

הסכמי השכר של המורים לא תמיד מטיבים עם המורים הצעירים. הקביעות הניתנת למורים משאירה במערכת מורים שלעתים אין להם מקום בה, ופוגעת בעיקר במורים הטובים שצריכים לעבוד יותר כדי להגיע לאיכויות החינוך והלמידה. מנתוני הלמ"ס עולה כי פערי השכר בין עובדי הוראה בשיא הקריירה (גילים 54–65) לבין עובדי הוראה בתחילת הקריירה (גילים 34-25) מגיעים ל–109% (בחטיבות העליונות). המשמעות כפולה: מורה צעיר צריך להיות אידיאליסט כדי לחיות עם שכר נמוך בכ–50% מהמורה היושב לידו בחדר; ובנוסף, למורה ותיק שמרגיש שחוק אבל עדיין לא זכאי לפנסיה, קשה מאוד לעזוב את המקצוע דווקא כששכרו בשיאו.

לפיכך, יש לפתוח מסלול של חוזים אישיים עבור מורים מצוינים, ללא תלות בגיל, בוותק ובמספר ההשתלמויות. בדרך זו מנהלים יוכלו להעסיק מורים טובים שירצו זאת, בחוזה אישי ובשכר גבוה — ללא קביעות והסכמי שכר, כמו בשוק החופשי. במקביל, יש להמשיך ולפעול לשדרוג איכות המורים באמצעות פיתוח יזמות ואוטונומיה. שאלת מקורות התקציב לצורך זה צריכה להיפתר, אך תחילת הדרך יכולה להיות בהקצאה של חוזים אישיים ל–10% מהמורים. מהלך כזה יעורר שיח של מצוינות בחדרי המורים ויסייע להעלאת איכות החינוך בישראל.

ד"ר אלדר הוא מנכ"ל רשת אמי"ת, רשת חינוך הנתמכת על ידי ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ