חבל ההצלה של המשק: ערביי ישראל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
היי־טק

חבל ההצלה של המשק: ערביי ישראל

מורה צעיר צריך לחיות עם שכר נמוך בתחילת דרכו המקצועית, ולמורה ותיק ושחוק קשה לעזוב את המערכת כששכרו בשיאו

6תגובות
ערביות בהיי-טק
עופר וקנין

בעשורים הראשונים לקיומה, תעשיית הטקסטיל היתה אחד הענפים המרכזיים שעליהם נסמכה התעסוקה במדינה הצעירה. באותם ימים — הרבה בזכות תעשייה זו — היו הנשים הערביות פלח האוכלוסייה ששיעור השתתפותו בשוק התעסוקה היה הגבוה ביותר, גם אם בשכר נמוך. מאות אלפי משפחות בישראל התפרנסו בכבוד מענף הטקסטיל המשגשג.

בשנות ה–70 של המאה ה–20 התחיל תהליך של זליגת התעשייה למדינות אחרות — הן בשל עלויות חומרי הגלם והן בשל כוח העבודה הזול. תהליך זה הגיע לשיאו בשנות ה–90 — אז הענף עבר חיסול מוחלט, וכיום מועסקים בו פחות מ–10,000 ישראלים. מאז, נשים ערביות הן פלח האוכלוסייה שהשתתפותו בשוק התעסוקה הוא הנמוך ביותר, יחד עם גברים חרדים (אך מסיבות שונות לחלוטין כמובן).

השנה נפל דבר בהיי־טק הישראלי, בלי שרבים מאתנו מודעים לכך. השנה — כך מדווחים מנהלים בכירים של מרכזי פיתוח וסניפים של חברות היי־טק גלובליות בישראל — עברנו את נקודת ההיפוך, ומהנדס ישראלי בהיי־טק עולה יותר ממקבילו האמריקאי. המשמעות היא שלא רק שלא כדאי להעסיק מהנדס ישראלי בהשוואה למקבילו ההודי/מזרח־אירופי/אירי/דרום־אמריקאי, אלא שגם לעומת מקבילו האמריקאי התחרות כבר אינה חד־משמעית.

הטרנד של זליגת משרות היי־טק למדינות אחרות עשוי להפוך למבול. אמנם עדיין עומדת לזכותנו הילת החדשנות והחוצפה של "אומת הסטארט־אפ", אך בכירי התעשייה והממשלה מודים כי לא לעולם חוסן.

ממה נובעת תופעה זו? בראש ובראשונה ממחסור בהון אנושי מיומן לעבודה בהיי־טק. דו"ח המדען הראשי מדצמבר 2016 מציין כי בהיי־טק הישראלי חסרים כיום לא פחות מ–7,000 מפתחים ומפתחות. בדיקה של מספר הלומדים מקצועות אלה — גם במוסדות ההשכלה הגבוהה וגם בתיכונים — מצביעה באופן ברור על כך שכדי לענות על הפער דרוש מענה דחוף. קטר הצמיחה של המשק הישראלי נמצא בסכנה ברורה ומיידית.

באותו דו"ח מציין המדען הראשי כי הפוטנציאל המשמעותי ביותר לענות על צורכי התעשייה בטווח הקרוב מצוי בחברה הערבית בישראל. ואכן, מספר הסטודנטים והסטודנטיות הערבים במקצועות המתאימים בהשכלה הגבוהה עלה ב–60% בשנים 2012–2016. עלייה זו נובעת בעיקר מכך ששיעור הערבים בתעשיית ההיי־טק עלה מ–0.5% ב–2008 ליותר מ–4% ב–2017.

בנוסף, הפוטנציאל בתיכונים גבוה מאוד, וכיום בנות ערביות מהוות 74% מכלל הלומדים מדעים בתיכונים הערביים. מי יכול היה לדמיין תסריט כה מוצלח? אותה חברה שסבלה ביותר מהגלובליזציה של שוק העבודה, היא כיום העתיד. החברה הערבית, ובפרט הנשים הערביות, היא הסיכוי הטוב ביותר של המשק הישראלי להתגבר על השפעת הגלובליזציה על שוק ההיי־טק.

המספרים שלעיל אמנם מעודדים, אבל הם אינם אמורים להרגיע אותנו, אזרחי ישראל. כדי לאפשר הצלה אמיתית של תעשיית ההיי־טק בישראל, דרוש יישום של תוכניות ממשלתיות באופן דחוף. ואכן, הממשלה החליטה לפעול להגדלת כח האדם המיומן בהיי־טק בכמה תחומים ואוכלוסיות, לרבות בחברה הערבית, אך תוכניות אלה עדיין אינן מיושמות. הפעלתן באופן מיידי תאפשר לאומת הסטארט־אפ להמשיך וליהנות מצמיחה ומהצלחות מרשימות כדוגמת אלה שעליהן התבשרנו באחרונה, כשחברת הסטארט־אפ היהודית־ערבית מינדולייף חתמה על חוזה בסך 20 מיליון דולר עם חברה הודית, והסטארט־אפ אימג'רי, שנוסד על ידי מהנדסים ערבים, זכה להשקעה גדולה.

אימג'רי צמח בחממת תקווין שייסדו איציק פריד ועימאד תלחמי — מבכירי תעשיית הטקסטיל בעבר — שחזונם הוא יצירת מקומות עבודה בישראל כתחליף לאלה שהעבירה דלתא לירדן.

הכותבים הם מנכ"לים משותפים של ארגון צופן, המחבר בין ההיי־טק בישראל לחברה הערבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות