מכה לספינת הדגל של ישראל - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכה לספינת הדגל של ישראל

יבוא עובדים עלול לפגוע ברצון של צעירים ללמוד מקצועות אלה, ולגרום למי שכבר הוכשר לחפש עבודה בחו"ל

13תגובות
לופט של אמזון בתל אביב (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
עופר וקנין

באחרונה הכריזה רשות החדשנות על בחירת 12 מסגרות שיוכלו לקלוט יזמים זרים לפיתוח מיזמים טכנולוגיים, ובכך עשתה צעד ראשון לקראת כניסת עובדי היי־טק זרים לישראל. הודעת הרשות הגיעה על רקע התוכנית הלאומית להגדלת כוח האדם בענף ההיי־טק, שאושרה בממשלה, וכוללת אישור להבאת עובדים מיומנים ומומחים מחו"ל (כאלה שעלות העסקתם מגיעה ל–30 אלף שקל בחודש ויותר), לעבודה בישראל — דבר שהיה אסור בחוק עד כה.

במקביל להחלטה על יבוא עובדים זרים, התחייבה המדינה להגדיל ב–40% את מספר הסטודנטים במקצועות ההיי־טק במערכת ההשכלה הגבוהה, בדגש על האוניברסיטאות, בשש השנים הקרובות, ולהקים הכשרות אינטנסיביות וייעודיות להיי־טק לצעירים, ותוכניות שיקדמו קבוצות שנמצאות בייצוג חסר כיום, כמו נשים, חרדים וערבים.

התוכנית הלאומית נועדה לפתור את המחסור הגובר בכוח אדם מיומן בהיי־טק, בעיקר בתחומי התוכנה והאינטרנט. במקביל לפרסום ההחלטה, התפרסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם מספר משרות השכיר הפנויות בתחום ההיי־טק באוקטובר 2016 היה כ–292 אלף, והיווה 8.5% מכלל המשרות לשכירים במשק.

הניסיון לפתור את בעיית התעסוקה בתחום ההיי־טק מבורך, אלא שההחלטה לייבא עובדים זרים בתחום לוקה בחסר. נראה כי הממשלה מודעת לחסרונות — שכן בהודעה לתקשורת הודגשה העובדה כי ביבוא העובדים הזרים לתחום תינתן עדיפות לישראלים חוזרים ולכאלה הזכאים לעלות לישראל במסגרת חוק השבות.

כיום יש בישראל אלפי מהנדסים ואנשים בעלי הכשרה מתאימה, המתקשים למצוא עבודה בתחום בשל חוסר ניסיון. הבאת עובדי היי־טק זרים בשכר גבוה תביא לתקיעת השוק, ולהחמרה נוספת במצבם של צעירים שהכשירו את עצמם לעבודה בתחום, ואינם מצליחים למצוא עבודה. גם העובדים שכבר הצליחו למצוא עבודה יתקשו להתקדם למשרות המזכות בשכר גבוה — שייתפסו על ידי העובדים הזרים.

בטווח הארוך, יבוא עובדי היי־טק עלול לפגוע ברצון של צעירים לפנות להכשרות וללימודים במקצועות ההיי־טק, ולגרום למי שכבר הוכשר לעבודה בתחום לחפש עבודה במדינות אחרות. בכך תתרום ההחלטה להגדלה, או לכל הפחות להקפאה, של המצוקה הקיימת בתחום.

מעבר לכך, ההחלטה עלולה לפגוע במיתוגה של ישראל כמדינה מובילה בתחום ההיי־טק. המיתוג האמור מתבסס במידה רבה על ההון האנושי המקומי, שייפגע מההחלטה.

הפתרון הנכון לבעיית העובדים בהיי־טק אינו בהכרח יבוא עובדים, אלא פיתוח תוכניות הכשרה מעשית מיוחדות, שישולבו בתקופת הלימוד וההכשרה. בצורה כזאת, המהנדסים ואנשי ההיי־טק העתידיים ייצאו אל השוק כשבאמתחתם ניסיון מסוים, שייתכן שיסייע להם להשתלב בשוק העבודה המקומי בענף ההיי־טק.

הכותב הוא עורך דין שותף במשרד מורה טובים, המתמחה בתחום המשפט המסחרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם