פנסיה

גיל הפרישה: הגיע הזמן למצוא פתרון

פתרון לשאלת הגיל חייב לכלול התייחסות לסוגיית המקצועות השוחקים, ובחינה רצינית של אופציית הפרישה הדיפרנציאלית

יערה מן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קופאיות בסופר. יש מקצועות שוחקים, שבלתי־אפשרי לעבוד בהם בגיל מבוגר
קופאיות בסופר. יש מקצועות שוחקים, שבלתי־אפשרי לעבוד בהם בגיל מבוגרצילום: דניאל בר און

ועדת הכספים דחתה באחרונה פעם נוספת את ההחלטה על העלאת גיל הפרישה. טוב שגיל הפרישה אינו עולה באופן אוטומטי, לפני שיימצאו פתרונות טובים לנשים שייפגעו, אך הגיע הזמן להפסיק לדחות. גיל הפרישה לנשים לא יישאר לנצח 62. לכן, אסור שהמאבק הפמיניסטי יתמצה בהשגת הארכות זמן, אלא יתמקד בהשגת הסדרי פרישה טובים עבור הנשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה, ועבור ציבור הפורשים והפורשות בכלל.

העלאת גיל הפרישה תיטיב עם נשים רבות ועם המשק בכללותו, אבל בלי ההתאמות הנדרשות היא תותיר מספר גדול מדי של נשים מוחלשות ללא כל הכנסה, תדון אותן לשנים נוספות של עוני, או תחייב אותן להמשיך לעבוד עד גיל מבוגר בעבודות שוחקות בשכר משפיל.

השיח הציבורי בנושא נגוע בהטעיה חריפה. אוהבים לצייר את המתנגדות כמי שרוצות לשבת בבית בגיל צעיר ולא לעבוד, אך האמת היא שלמשרד האוצר ולביטוח הלאומי, שמעוניינים בהעלאת גיל הפרישה, לא אכפת באיזה גיל נפרוש — אלא באיזה גיל יצטרכו לשלם לנו קצבת זקנה. הם רוצים לדחות את התשלום בשנתיים ולחסוך כסף, ומי שייפגעו מכך יהיו אלה שזקוקות לקצבה הזאת כמו אוויר לנשימה, ושכל שנה נוספת של דחייה — בלי שיימצא עבורן פתרון אחר — דנה אותן לעוני.

למרות זאת, יש סיבה לאופטימיות. בזכות המאבק ארוך השנים בנושא, הוועדה באוצר שדנה בסוגיה הלכה כברת דרך ארוכה. ההמלצות שלה אמנם רחוקות מלהיות מספקות, אך כוללות הישגים כמו העלאה אטית ומדורגת של גיל הפרישה והקצאת תקציבים להכשרה מקצועית ולתמיכה בנשים שנפלטו משוק העבודה, ואינן מצליחות להשתלב בו מחדש. חבל לזרוק לפח את ההמלצות האלה באמצעות דחייה חוזרת ונשנית של הדיון המהותי בנושא.

בכנסת ובממשלה חייבים להפנים כי העלאת גיל הפרישה לנשים בלי מדיניות משלימה היא צעד קצר רואי ומזיק. מדיניות הפרישה היא לא רק סוגיה מגדרית. הסדרי הפרישה הקיימים פוגעים בכל מי שנפלט מוקדם משוק העבודה, בכל מי שסובל מאפליה על רקע גילו, ובכל מי שעובד במקצוע שוחק, שבלתי־אפשרי לעסוק בו בגיל מבוגר.

פתרון אמיתי לסוגיית הפרישה חייב לכלול התייחסות לסוגיית המקצועות השוחקים, ובחינה רצינית של אופציית הפרישה הדיפרנציאלית, שתאפשר למי שרוצה ויכול להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה, ופרישה מוקדמת בכבוד למי שלא — לרבות מתן פנסיית גישור לפורשים המוקדמים. פתרון זה חייב לכלול גם מענה בצורת קצבאות מורחבות לנשים שאינן מצליחות להישאר בשוק העבודה בגיל מבוגר, ונאלצות לחכות שנים רבות לקצבת הזיקנה.

הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יפעלו לגיבוש מדיניות אחראית וארוכת טווח בנושא מערכת הפרישה והפנסיה בישראל, ולא יסתפקו בקבלת החלטות אד־הוק בכל פעם שהחוק מחייב זאת; מדיניות שתיקח בחשבון את השינויים בשוק העבודה ואת העלייה בתוחלת החיים, מבלי להפקיר בדרך את אוכלוסיית העובדים המוחלשים ביותר, ותיצור מערכת פרישה תומכת, שוויונית והוגנת עבור כל אזרחי ישראל.

הכותבת היא מנהלת תחום שוק התעסוקה בשדולת הנשים בישראל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker