פרשת בזק: בית המשפט צריך להיות אקטיבי - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עסקת בעלי עניין

פרשת בזק: בית המשפט צריך להיות אקטיבי

היקף האחזקות של בעל השליטה מאפשר לו לקבוע בפועל את הרכב הדירקטוריון, כולל הדירקטורים חסרי התלות

תגובות
שאול אלוביץ'. בית המשפט העליון טעה בפרשנות על עסקות בעלי עניין
דודו בכר

במצב נורמלי, האינטרס המשותף לבעל השליטה ולבעלי המניות מהציבור להעלות את שווי החברה, הוא אחת ההצדקות לאי־התערבות שיפוטית בהחלטות עסקיות טהורות של החברה.

התמונה הוורודה באשר להשפעתו של בעל השליטה על שווי מניות הציבור מתפוגגת במצב שבו האינטרסים של כלל בעלי המניות אינם חופפים. כל שקל עודף מעל "שכר שוק" שמשולם לבעל השליטה נלקח מהקופה המשותפת השייכת באופן רעיוני לכלל בעלי המניות.

חוק החברות ער לבעיה הזאת ומתנה את אישורן של עסקות כאלה בעמידה ב"מנגנון משולש", המורכב מוועדת הביקורת של הדירקטוריון, הדירקטוריון המלא, ולאחריו — אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות, בתמיכתם של יותר ממחצית מבעלי המניות שהם נטולי עניין אישי.

הרכישה הממונפת של בזק קידמה את הדין הישראלי בכמה דרכים. בעבר דובר אודות חלוקת דיווידנד אגרסיבית, שבוצעה כדי לשרת את ההלוואה האדירה שנלקחה לצורך רכישת מניות השליטה בבזק. מחד, כל בעלי המניות נהנים מפירות החלוקה בהתאם לשיעור החזקתם במניות החברה. בהיעדר ניגוד אינטרסים, פוחתים הצורך וההצדקה להליך אישור יקר ומסורבל. מאידך, הרצון לשרת את החוב עלול לדחוק את בעל השליטה לקדם חלוקת דיווידנד מעבר לקצה היכולת של החברה.

מתן חסינות מעשית במקרים כאלה עלול לעודד חלוקה לא מבוקרת, שפוגעת ביכולת התפקוד של החברה ושוחקת את כרית הביטחון של הנושים. בית המשפט העליון קבע כי "שביל הזהב" בנסיבות אלו מוביל לביקורת שיפוטית מסויגת של המהלכים שהובילו לחלוקה. כלל אי־ההתערבות נסוג, ובמקומו מוטל הנטל על הדירקטוריון, הנתבע להוכיח את סבירות מהלכיו.

סוגיה נוספת שעלתה באורח אגב בהחלטה של בית המשפט העליון רלוונטיות במיוחד לחשדות הנמצאים בכותרות. בית המשפט מתכתב עם החלטה מפורסמת של השופטת דניה קרת־מאיר מ–2011 בפרשת כמצ'יינה. השופטת הפתיעה את העולם העסקי־משפטי בקובעה שחרף האישורים הפורמליים לאישור העסקה — לבית המשפט שמור תפקיד מרכזי בפיקוח על הוגנות העסקה. באותו מקרה, שהסתיים בפשרה, מעורבותם הפעילה מדי של נציגי בעל השליטה חייב את בית המשפט לבחון את ההליך שבו עוצב מנגנון רכישת מניות הציבור של מכתשים־אגן. ניגוד עניינים חריף בין בעל השליטה לבעלי מניות המיעוט מטיל על דירקטוריון החברה את החובה להוכיח את הגינותה המלאה של העסקה עבור כלל בעלי המניות.

על רקע החשדות והפרסומים האחרונים בעניין בזק ובעל השליטה בה שאול אלוביץ', יש להביע תמיהה על אמירת האגב של בית המשפט העליון. בית המשפט אמנם הכיר בהצדקות לעריכה של ביקורת שיפוטית בנוסף למנגנון האישור המשולש, אך ציין כי יש לשמור אותה לנסיבות קיצוניות בלבד.

שלל העדויות המצטברות על עסקות בעלי העניין שנעשו לאחר רכישת השליטה בבזק מצדיקות את הגישה החשדנית של השופטת קרת־מאיר. חוק החברות מעניק משקל רב לדירקטורים המצטיירים בטעות כחסרי תלות ואובייקטיבים. ואולם היקף האחזקות של בעל השליטה מאפשר לו לקבוע בפועל את הרכב הדירקטוריון, לרבות את זהות "חסרי התלות" שביניהם. בנסיבות אלה, האמונה בכוח העמידה של המנגנונים הפנימיים בחברה עלולה להתגלות כמשענת קנה רצוץ.

העיתונים מלאים באחרונה בסיפורים על זיהום ההליך הסטרילי המהווה תנאי לאישור עסקת בעל עניין. ביקורת שיפוטית חיונית לשם פיקוח על מנגנון האישור, ווידוא שחברי הדירקטוריון עומדים על המשמר.

עו"ד מן הוא שותף מייסד במשרד מן־ברק עורכי דין ונוטריון; עו"ד פיגנבאום הוא מרצה לדיני תאגידים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם