40% מהמחקר האקדמי בישראל הולך לאיבוד - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

40% מהמחקר האקדמי בישראל הולך לאיבוד

ישראל צריכה ללמוד ממדינות זרות בנושא שימור הייצור בגבולות המדינה - והדבר לא יתאפשר ללא תמיכה ממשלתית

4תגובות
תרופות, ביוכימיה, ביולוגיה, פרמצבטיקה, חיסונים
בלומברג

לצד תעשיית ההיי־טק, התפתחה בישראל לאורך הזמן, כמעט מתחת לרדאר, תעשייה גלובלית ענפה ומוערכת בתחום מדעי החיים — הכוללת מאות חברות וסטארט־אפים, המוכוונים לשיפור הטיפול הרפואי ואיכות החיים של חולים במחלות כרוניות, כמו גם להצלת חיים. ואולם תעשייה זו, שיכולה לתרום רבות למשק הישראלי, סובלת מלא מעט חולשות.

התנאים ההתחלתיים של חברות בתחום זה קשים. החל בזמן ההגעה הארוך לשוק, הכולל רגולציות קפדניות ויקרות כבר בשלב הפיתוח, דרך תהליכי ייצור ושיווק המוצר, שדורשים מימון רב, ועד הניסויים הפרה־קליניים והקליניים — שאינם קיימים בתחומים אחרים.

חוסר היכולת של חברות המכשור הרפואי לגדול ולהגיע למכירות משמעותיות, ועדיין להישאר בשליטה ישראלית, נובע מכמה סיבות. הראשונה היא מגבלת המימון בגיוס הון מגופים ישראליים, ומחוסר היעילות בהקשר זה של הבורסה. ב–2016 למשל, סך ההשקעות בחברות מדעי החיים הישראליות היה בהיקף של 800 מיליון דולר, כאשר רק חלק קטן מזה — כ–110 מיליון דולר, שהם 13% בלבד מסך ההשקעות — הגיע מקרנות הון־סיכון ישראליות. נתון צנוע זה היה דומה בעשור האחרון.

היקף המימון הנמוך מהווה מגבלה על פעילות חברות הפארמה, בפרט בשלב ההכנות לניסויי אדם, כשלא ניתן להתקדם בשיטות "גרילה". משקיעים פרטיים, הפועלים נמרצות בתעשיית ההיי־טק, אינם נוהגים להשקיע בתחום הפארמה והביו־טכנולוגיה בגלל סכומי ההשקעה הגבוהים הנדרשים, המרחק מהשוק ורמות הסיכון הגבוהות. גם קרנות ההון־סיכון לרוב אינן משקיעות בחברות פארמה. על כן, בישראל קשה למצוא חברות ציוד רפואי שהצליחו להגיע למכירות משמעותיות, בהיקף של יותר מ–100 מיליון דולר. לרוב, הן מוכרות את מוצריהן בשוק העולמי באמצעות שותפים זרים, שנהנים מחלק ניכר מההכנסות. במקרים רבים, כשהמכירות צומחות, אותם שותפים רוכשים את החברה ומושכים אותה לחו"ל.

סיבה שנייה לחוסר היכולת לגדול בישראל היא העובדה שבתחום הפארמה, ההכרח לבצע את הפיתוח ואת ייצור הדוגמאות לניסויים הקליניים תחת כללים רגולטוריים נוקשים דורש תשתיות ייצור מתאימות — שפעמים רבות אינן בנמצא. אם לא די בכך, התשתיות המוגבלות שיש אינן מפוזרות גיאוגרפית, כך שלא רק השיווק אלא גם הייצור מבוצע ברוב המקרים מחוץ לישראל.

בישראל יש כ–350 מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות, מהם פחות מ–20 הם בתחומי הפארמה והביו־טכנולוגיה. בהיי־טק נוצרו אשכולות עשירים, ואילו במדעי החיים אשכולות אלה עדיין חסרים. ישראל צריכה ללמוד ממדינות זרות בנושא שימור הייצור בגבולות המדינה. לישראל יש הסכמי סחר מצוינים עם אירופה ועם ארה"ב, ולכן ייצור בארץ אמור להשתלם למדינה ולמשקיעים כאחד.

היעדר תשתיות פארמה מתאימות משליך על היווצרות דרך ללא מוצא גם מהאקדמיה למסחור. יותר מ–40% מהמחקר בישראל הוא בתחום מדעי החיים, ורק בטכניון יש ארבעה חוגי לימוד בתחום. בישראל יש מחקר מאסיבי וידע רב בתחום, אך בגלל היעדר התשתיות המתאימות להעברת הידע למסחור, הוא נקבר באוניברסיטאות בשלבי המחקר השונים.

פתרונות למצב זה לא יימצאו ללא תמיכה ממשלתית מאסיבית. ראשית, נדרש עידוד להקמת מערכי ייצור, שאותן יוכלו להקים חברות קיימות, שירחיבו את קווי הייצור שלהן ובהתאם את הכנסותיהן. לחלופין, אלה יכולות להיות חברות בינלאומיות, שיקבלו תמריץ להקמת מערכי ייצור בישראל, להן ולכלל התעשייה. אפיק נוסף יימצא בהגדלה משמעותית של המימון לפרויקטי פארמה וביו־טכנולוגיה, במסגרת החממות הטכנולוגיות. תמיכה כזאת תאפשר לתעשיית מדעי החיים לסגור פערים מול ההיי־טק, ולהביא אף היא גאווה רבה.

הכותב הוא מנכ"ל NGT3, קרן הון־סיכון וחממה טכנולוגית, הפועלת בנצרת ומשקיעה בתחום מדעי החיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם