לקשישים החיים בגפם מגיע טיפול מזורז

אין כל סיבה שההתארגנות לטיפול בקשישים תימשך יותר מכמה חודשים, במיוחד כשיש לכך תקציב ממשלתי מאושר

אבי ביצור
גרמניה זוג קשישים
אילוסטרציהצילום: בלומברג

משרד העבודה והרווחה מפרסם מזה כשנה באתרו את הטיפול בתוכנית "יחד", שעלותה 200 מיליון שקל. התוכנית נועדה להפיג את הבדידות בקרב קשישים מעל גיל 86 החיים בגפם, ולפיה מדי יום יגיע לבית הקשיש אזרח שמקבל השלמת הכנסה, ויוודא שהקשיש לקח את תרופותיו ושיש לו אוכל במקרר. במקרים שהקשיש לא יעמוד בקריטריונים, משרד הרווחה אמור לדאוג לכל צרכיו.

תוכנית יחד מעוררת כמה שאלות. מתי תבוצע התוכנית בפועל? מדוע גיל הקשישים נקבע ל–86, ולא נמוך מזה? מדוע התוכנית מתייחסת רק לקשישים החיים בגפם - ולא לזוג קשישים שחיים יחד? איך תמומש התוכנית ותדאג לצרכים הרפואיים של הקשישים, אם יתברר שיש צורך לממשם? כמה זמן יחלוף בין הדיווח של האזרח המסייע לעובדים הסוציאליים ומהם הקריטריונים למימוש הצרכים בתרופות ובמזון?

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בישראל מתגוררים בגפם 13,600 אזרחים קשישים מעל גיל 86, שאינם זכאים או שלא משולמת להם גמלת סיעוד מכוח חוק ביטוח לאומי. בנובמבר 2016, לאחר שנה של הכנת תוכניות בנושא ואחרי החלטת ממשלה, הכריז שר הרווחה על הגשמת תוכנית יחד, שעדיין אינה ממומשת.

מלבד נושא התרופות והמזון, התוכנית נועדה לטפל בבעיית הבדידות של הקשישים. מנתונים שנאספו על ידי אשל ג'וינט ישראל, בקרב בני 75 ומעלה, 45% מהקשישים דיווחו על בדידות, ובמגזר הערבי בישראל 41% מהקשישים חשים בדידות. בדידות בקרב קשישים היא תופעה קשה, שגורמת למשברים נפשיים ולתחושות כבדות. אם כן, מדוע התוכנית נועדה רק לבני 86 ומעלה?

במהותו, פרויקט יחד נועד להתמקד באותם 13,600 קשישים, שהם קבוצה מוגדרת ומוכרת למשרד הרווחה. כשקיימת קבוצה כזו, אין סיבה שההתארגנות לטיפול בה תימשך יותר מכמה חודשים, במיוחד כשיש לשם כך תקציב ממשלתי מאושר. אצל קשישים רבים הבדידות הקשה מביאה להזנחה חמורה, עד כדי חשש לסכנת חיים - זוהי עוד סיבה שמחייבת התארגנות מהירה יותר של משרד הרווחה.

דו"ח ועדת טרכטנברג עסק גם בצורך של חיזוק המערך הממשלתי (ותקציביו) בסיוע לקשישים החיים בקהילה, תוך מתן דגש על שיפור הקשר בין משרדי הממשלה השונים המטפלים בקשישים ועל זירוז הטיפול. מסמך שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה ששכיחות תחושת הבדידות בקרב קשישים שמצבם הבריאותי טוב היא 17.6% בלבד, לעומת 57.8% בקרב מי שמצבם הבריאותי אינו טוב. ואולם מצבם הבריאותי של מרבית 13,600 הקשישים שאותרו ירוד.

האתגרים בהתמודדות עם בדידות בקרב קשישים מתמקדים, בין השאר, בסיוע בפעולות יומיומיות וביצירת קשרים חברתיים. תוכנית יחד יכולה לתת מענה חלקי להקלת הבדידות. נראה כי גם הגבלת הגיל ל–86 ומעלה וגם ההגבלה של חיים לבד הן הגבלות מיותרות. הסרת המגבלות האלה תקל על קבוצה נוספת, והיא בחזקת מהלך חברתי מחויב המציאות. אם כתוצאה מכך יגדל התקציב לטיפול בקשישים - על הממשלה למצוא מקורות מימון נוספים, ולהעדיף את הטיפול בקשישים על סעיפי תקציב אחרים. ציבור הקשישים זכאי בדין ובצדק, ולא בגלל חמלה, שתוכנית יחד תהפוך למעשית ותסייע להקלה על בדידותם. משרד הרווחה צריך להזדרז ביישום התוכנית כי כל שיהוי גורם לנזקים בריאותיים מיותרים וחוסר כבוד לקשישים.

ד"ר ביצור הוא גרונטולוג ומרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום