הסיפור על אסנת, שמוליק, שרה - ומשה ששורף 10 מיליארד שקל - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסיפור על אסנת, שמוליק, שרה - ומשה ששורף 10 מיליארד שקל

שתי הטעיות שעומדות בבסיס תוכנית מחיר למשתכן גורמות לה להיות רעה מאוד מבחינה חברתית וכלכלית, אך מצוינת פוליטית

58תגובות
משה כחלון, שר האוצר
עופר וקנין

יותר מ-90 אלף משקי בית זכאים נרשמו לתוכנית מחיר למשתכן. רק מעטים מהם זכו בהגרלות עד היום, אך משרד האוצר שואף לכך שכל הזכאים שנרשמו יקבלו בסופו של דבר מפתחות לדירה.

לקידום מטרה זו, מאורגנות הגרלות לדירות שבנייתן עדיין לא התחילה, ושיאוכלסו רק בעוד שנים רבות. בהגרלות נוצרים זיווגים בין משק בית מסוים לבין דירה מסוימת שעתידה לקום באחד הפרויקטים ברחבי ישראל. משק הבית שזוכה בהגרלה מקבל זכות לרכישת דירה בהנחה ניכרת (לעומת המחיר שפקידי הממשלה קבעו שהוא "מחיר השוק"), הנחה בסך 280 אלף שקל בממוצע.

השאלה הראשונה שחייבת להישאל היא כמה באמת "שווה" הזכות הזאת למשק הבית שזכה בהגרלה. מובן שהיא שווה פחות מ-280 אלף שקל. הסיכוי ששמוליק ואסנת, שזכו בדירה בראש העין ברחוב היסמין 4 בקומה שביעית עם נוף לכיוון צפון־מערב, היו מעוניינים לקנות את הדירה המסוימת הזאת במחיר השוק, נמוך מהסיכוי שמטאוריט ייפול על ראשם בדיוק ברגע ההגרלה.

אחותו של שמוליק מתגוררת בגדרה, משפחתה של אסנת מתגוררת בחולון, ובני הזוג היו מעדיפים לגור בקרבתם - הם התלבטו בין חולון, ראשון לציון ורחובות. לאסנת יש פחד גבהים והיא לא נהנית לצאת למרפסת בקומה גבוהה, אך המרפסת כלולה במפרט לפרויקטים של מחיר למשתכן. שמוליק סובל מאלרגיה לאבק, ולכן סברו שמוליק ואסנת שכדאי להם לחפש דירה בשכונה ותיקה, שאין בה הרבה אבק כתוצאה מבנייה מסיבית באזור. אסנת היא עוסקת עצמאית, מומחית בעיצוב גרפי, ומבצעת את כל עבודתה מהמשרד בביתה. מסיבה זו, שמוליק ואסנת מסתפקים במכונית משפחתית אחת. במפרט של הדירה שהם זכו בה בהגרלה יש שני מקומות חנייה, שאחד מהם מיותר מבחינתם. יש בדירה חדר שיכול לשמש משרד, אך הוא קטן מדי לצרכיה של אסנת, ובשעות הבוקר אין בו מספיק אור, מפני שהוא פונה לצפון־מערב, והחלון קטן יחסית. כלומר, ברור ששמוליק ואסנת לא היו שוקלים לרגע לקנות את הדירה הזאת "במחיר השוק".

יוני ושרה גרים בשכונת רחביה בירושלים, בדירה השייכת להוריה של שרה, המחזיקים בבעלותם דירות רבות ברחבי הארץ. יוני ושרה מרוצים מאוד מהדירה ומתכוונים להמשיך לגור בה עוד שנים רבות. הוריה של שרה ישלמו עבור הדירה בבת ים שבה זכו בני הזוג בהגרלת מחיר למשתכן. כשאחיותיה של שרה יגיעו לביקור בארץ, כפי שהן נוהגות לעשות בכל קיץ, הן יוכלו להתגורר בדירה בבת ים (המיקום נוח, במרחק הליכה לים). יוני ושרה (וגם הוריה של שרה) לא היו שוקלים לרגע לקנות את הדירה בבת ים "במחיר השוק".

דיוויד הוא בן 50, בעל הכנסה גבוהה (משווקי תוכנית מחיר למשתכן אוהבים לספר על "זוגות צעירים", אך חלק ניכר ממשקי הבית הזכאים להשתתף בתוכנית אינם זוגות ואינם צעירים). דיוויד לא חשב לרגע לקנות דירה משלו: הדירה שהוא מתגורר בה בשכירות, בשכונת פלורנטין בתל אביב, ממש מתאימה לו ולבן זוגו - אבל כששמע על תוכנית מחיר למשתכן והבין שהוא עומד בתנאי הזכאות, החליט להירשם להגרלות. הוא זכה בדירה נחמדה בטבריה, עם נוף לכנרת. יואל, בן הזוג שלו, הוא מדריך תיירים ומארגן קבוצות טיולים. הוא סבור שיוכל להשכיר את הדירה בטבריה במחיר טוב, לפחות בסופי שבוע. הם לא היו שוקלים לרגע לקנות את הדירה "במחיר השוק".

אז כמה באמת שווה הזכות להנחה למשק הבית שזכה בהגרלה? ניחוש סביר, לדעתי, הוא שמשקי הבית שזכו בהגרלות היו מוכנים לשלם, בנוסף למחיר שנקבע בהגרלה, 60% מההנחה לכל היותר. כלומר, 40% מההנחה לפחות, או 112 אלף שקל בממוצע לפחות, מהווים עלות לציבור הרחב (המסבסד בסופו של דבר את התוכנית הזאת), אך לא תורמים מאומה לרווחתם של הזוכים בהגרלות. 112 אלף שקל כפול 90 אלף משקי בית שווים 10.08 מיליארד שקל. אלה 10 מיליארד שקל שפשוט נזרקים לפח, בנוסף ל-15 מיליארד שקל שמועברים מכלל הציבור להגדלת רווחתם של זוכי ההגרלות.

הרשמה להגרלת מחיר למשתכן
מוטי מילרוד

תוכנית מחיר למשתכן היא תוכנית לא צודקת. אין שום צדק חברתי בכך ששמוליק, אסנת, יוני, שרה, דיוויד ויואל (או משפחותיהם המורחבות) מקבלים באמצעות הגרלות שרירותיות הטבה של מאות אלפי שקלים על חשבון רבקה, ראובן, בת־חן, מוחמד, תמר, גיא, דנית וצחי.

תמר וגיא, למשל, הם זוג צעיר. הם עובדים קשה, משתכרים שכר מינימום, מגדלים שלושה ילדים ומטפלים בהוריהם החולים. הם אפילו לא חולמים על דירה בבעלותם. אך העלות הגבוהה של תוכנית מחיר למשתכן, 25 מיליארד שקל, נופלת גם עליהם - הוויתור של הממשלה על הכנסות משיווק קרקעות בבעלות ציבורית בא כולו על חשבון יכולתה לשפר את שירותי החינוך, הבריאות והרווחה המסופקים לתמר וגיא, לילדיהם ולהוריהם, ולהפחית את נטל המס ויוקר המחיה.

בשנים האחרונות עלו מחירי הדירות בישראל בשיעורים חדים, כתוצאה מהתרחבות הביקוש, מול ההיצע הקשיח. הקשיחות בצד ההיצע נובעת מחוסר בקרקעות מתוכננות זמינות לשיווק, מתמריצים שליליים של רשויות מקומיות לקדם בנייה של שכונות חדשות, ועוד. במצב זה, הממשלה מעוניינת להקטין את עודף הביקוש שנוצר ולבלום את העלייה החדה במחירים. אולם תוכנית מחיר למשתכן עושה בדיוק את ההפך - היא תורמת להרחבת הביקוש. דיוויד ויואל והוריה של שרה לא היו חושבים ברצינות לקנות דירה אלמלא היו מקבלים את הסבסוד הנדיב. גם כל מי שהיה חושב לקנות דירה ללא סבסוד שוקל בוודאי, בעקבות הסבסוד, לקנות דירה גדולה יותר ויוקרתית יותר. בהינתן היצע קשיח, הביקוש לדירות גדולות ויוקרתיות יותר מעלה את מחירי הדירות - בניגוד למטרה המוצהרת של הממשלה. אם המגמה במחירי הדירות תתהפך, והמחירים יתחילו לרדת, זה יקרה בגלל העלייה בריבית המשכנתאות או בגלל סיבות אחרות. זה לא יקרה בגלל תוכנית מחיר למשתכן, אלא למרות התוכנית.

תוכנית מחיר למשתכן, לדברי שר האוצר ופקידיו, מגדילה את שיעורי הבעלות על דירות בקרב "זוגות צעירים", על חשבון ה"משקיעים". וזה אכן קורה: יוני, שרה ודייוויד רכשו, בזכות התוכנית, את דירתם הראשונה; והם אכן "זוגות צעירים", לפי ההגדרה של משרד האוצר, אם כי למעשה הם משקיעים. האם הוריה של שרה הם "משקיעים"? כן, גם לפי ההגדרה של משרד האוצר. האם התוכנית עזרה להם לרכוש עוד דירה להשקעה, תוך קבלת הטבה משמעותית על חשבון כלל הציבור? בהחלט.

השאלה השנייה שחייבת להישאל היא איך תוכנית מטומטמת כל כך מקודמת על ידי נבחרי ציבור אינטליגנטיים בהתלהבות גדולה כל כך. התשובה, להערכתי, היא שהתוכנית הזאת נשענת על שתי הטעיות ענקיות, הגורמות לתוכנית גרועה מבחינה כלכלית וחברתית להיות תוכנית מצוינת מבחינה פוליטית.

ההטעיה הראשונה נובעת מכך שרובו הגדול של הציבור רואה בבהירות את היתרונות של התוכנית, אבל מתקשה להבחין במגרעותיה. לשמוליק ואסנת ברור שהם רכשו דירה בבעלות בזכות התוכנית, וגם אם ההנחה שקיבלו לא שווה מבחינתם 280 אלף שקל, היא בכל זאת שווה סכום נכבד. הם יהיו אסירי תודה לנבחרי הציבור שיזמו את התוכנית הזאת. תמר וגיא, לעומתם, כלל אינם מודעים למחיר היקר שהם שילמו על התוכנית, בדמות שירותים ממשלתיים נחותים יותר ומסים גבוהים יותר.

ההטעיה השנייה נובעת מכשל חשבונאי, הגורם לכך שאובדן הכנסות כתוצאה משיווק קרקעות במחיר מסובסד אינו משפיע על תקציב המדינה באופן מיידי, אלא ישפיע עליו רק בעוד כמה שנים (ההשפעה היא עקיפה, דרך רווחיה של רשות מקרקעי ישראל). משרד האוצר מנצל עד תום את פער הזמנים הזה, בכך שהוא נמנע מביצוע קיצוץ תקציבי או מהעלאת מסים כיום. משימה זו, שנדרשת מבחינה תקציבית למימון התוכנית, תיפול בעוד כמה שנים על נבחרי ציבור אחרים.

עדיין לא מאוחר לצמצם את נזקי התוכנית. כל מה שדרוש לשם כך הוא החלטה אמיצה אחת של שר האוצר - להפסיקה.

ד"ר שראל הוא ראש פורום קהלת לכלכלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם