למחסור בעובדי ניקיון יש פתרון פשוט: תוספת שכר

העלאת שכר תגדיל את הכדאיות ותתמרץ עובדים לעבוד במקצועות הניקיון בחברות הוגנות ומכבדות

תמיר ביבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עובדת ניקיון
עובדת ניקיוןצילום: אילן אסייג

בתקופה האחרונה סובל ענף הניקיון בישראל ממשבר קשה של מחסור בעובדים. הזדקנות אוכלוסיית העובדים הוותיקים, שיעורי האבטלה הנמוכים במשק והאטה ניכרת בעלייה לישראל בשנים האחרונות, תורמים כולם להחרפת המשבר ומקשים מאוד על מציאת עובדי ניקיון והעסקתם. לפי אומדנים, חסרים כיום כ–20 אלף עובדי ניקיון.

לפי הערכות, ענף הניקיון מגלגל מחזור הכנסות שנתי מצרפי של כ–15 מיליארד שקל. בענף פועלות מאות חברות ועסקים, המעסיקים כ–150 אלף עובדי ניקיון. הפדיון השנתי הממוצע לעובד הוא כ–100 אלף שקל לשנה. המגזר הציבורי אחראי ל–50% מהכנסות הענף, ועל השאר אחראי המגזר הפרטי.

לפי הערכות, שיעור האיוש הממוצע בענף הניקיון נע סביב 80%–85%. לקוח שהזמין שירותים הדורשים 100 עובדים יזכה לקבל 80–85 עובדים בלבד. בין הדרכים שבהן מנסים להתמודד עם המחסור בעובדים נמנות העסקת עובדים בשעות נוספות בתעריפים גבוהים יותר, תשלומי הסעות גבוהים להבאת עובדים מאזורים מרוחקים, ותשלומי עמלות השמה גבוהות עבור גיוס עובדים.

רוב עובדי הניקיון משתכרים סביב שכר המינימום, שהוא 26.88 שקל לשעה. במקרים רבים נאלצות חברות הניקיון לשלם להם שכר גבוה יותר, כדי להתמודד עם המחסור בתקנים, אף שרוב ההסכמים הקיימים מתבססים על תמחור עלות שעה לפי שכר המינימום.

אף ששכר היסוד השעתי הוא 26.88 שקל, עלות העסקת העובד מגיעה ל–40.16 שקל, בשל הזכויות הסוציאליות המוענקות לעובדי הניקיון על פי צו ההרחבה בענף. זכויות אלה כוללות קרן השתלמות, הפרשה לפנסיה בשיעורים מוטבים, דמי הבראה, חופשה, שי לחג ודמי נסיעה, ובנסיבות מסוימות גם מימון ארוחות והסעות. אף שזכויותיהם הסוציאליות של עובדי הניקיון מיטיבות עמם בצורה משמעותית ביחס לכלל העובדים במשק, הטבות סוציאליות שאינן מתבטאות בהגדלת השכר השוטף נטו (כמו קרן השתלמות) כמעט שאינן מוערכות על ידם.

מכרזים חדשים לאספקת שירותי ניקיון (לרבות מכרזים של גופים ממשלתיים וציבוריים), המתבססים על תמחור לפי שכר המינימום, עדיין נפוצים, אף שידוע כבר כמעט לכל שהעסקה בעלות זו אינה ריאלית. עובדה זו גוררת את חברות הניקיון לעבוד בשיעורי רווחיות אפסיים, ולמרבה הצער ניתן לראות חברות רבות הנמנעות מלשלם לעובדיהן את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להם על פי חוק. אותן חברות, הפועלות בחוסר הגינות ומפרות את זכויות העובדים באופן בוטה, הן אלה שהוציאו שם רע ל"חברות הקבלן".

בהסתכלות לעתיד, לא יהיה מנוס מתהליך טבעי ומוצדק של העלאת שכרם של עובדי הניקיון, בד בבד עם עליית תעריפי החיוב עבור השירותים. בסופו של דבר, חוקי היסוד של הכלכלה מכתיבים כי מחיר שיווי המשקל נגזר מהמפגש בין הביקוש להיצע. כיום עולה הביקוש לעובדים באופן משמעותי על ההיצע, ולכן התהליך הטבעי חייב לעבור דרך עליית שכר וייקור שירותי הניקיון.

העלאת השכר תגדיל את הכדאיות ותתמרץ עובדים נוספים לעבוד במקצועות הניקיון בחברות הוגנות ומכבדות. כפי שחברה הצורכת שירותי הסעות אינה מתפלאת כי בעת שמחיר הדלק עולה היא נאלצת לשלם תעריפי הסעה גבוהים יותר, כך אין להתפלא על הצורך לשלם יותר עבור שירותי הניקיון כשמחיר התשומה העיקרית (שכר עבודה) עולה.

למרות עליית שכר המינימום הצפויה בדצמבר, שכרם של עובדי הניקיון ייחשב עדיין בלתי־אטרקטיבי. ראוי לזכור שמרבית העובדים אינם עוסקים במקצוע זה מתוך בחירה, אלא כברירת מחדל אחרונה. רובם היו מעדיפים לעבוד כמאבטחים, כקופאים ואף כעובדי ייצור אם הדבר היה מתאפשר להם.

ראוי שההסתדרות והמדינה יבחנו מחדש את שכרם של עובדי הניקיון ואת תנאי העסקתם. למרות השיפור בתנאי ההעסקה שהביא עמו צו ההרחבה בענף מ–2014, הפערים עדיין משמעותיים.

הכותב הוא מנכ"ל חברת ISS שירותי ניקיון מקבוצת ISS

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker