סיכנתם את הסביבה? אתם שווים פחות

הסיכון הסביבתי עדיין לא מקבל מקום בין הסיכונים הפיננסיים והתפעוליים במודלים לתמחור ערכן של מניות ואג"ח, אבל לאור האירוע ברותם אמפרט, אין להתכחש עוד לקיומו

שקד פריד
נחל אשלים
נחל אשליםצילום: אליהו הרשקוביץ

בקריסה של בריכת האידוי במפעל רותם אמפרט מקבוצת כיל זרמו בחודש שעבר כ–100 אלף מ"ק של גבס חומצתי לנחל אשלים, וגרמו נזק חמור לחי ולצומח בנחל. הזיהום הוא תוצאה של הפרה לכאורה של תקנות סביבתיות. האסון, בדמות מותם של בעלי חיים וסגירת הנחל למטיילים, הוא המחיר שהציבור משלם על המחדל. ואולם אין זה המחיר היחיד.

לאחר האירוע דיווחה כיל לציבור המשקיעים כי היא סבורה שהחשיפה הכספית הישירה בטווח הקצר מהדליפה תהיה נמוכה יחסית. ואולם אין ביכולתה להעריך את העלויות הכספיות בטווח הארוך ואת החשיפה להליכי אכיפה. עלויות תיקון הנזקים הסביבתיים, העיצומים הכספיים, הפגיעה בפעילות הרציפה של המפעל ובמוניטין — עתידים להסתכם במאות מיליוני דולרים ולקבל ביטוי בשורת הרווח הנקי, בתזרים המזומנים ובסכום הדיווידנדים שתחלק החברה. מי שנושא בעלויות אלה הם בעלי המניות בכיל והציבור, המחזיק 40.2% ממניות החברה.

הנזק שנגרם לציבור בעלי המניות הוא מימושו של הסיכון הסביבתי — סיכון הבא לידי ביטוי כתוצאה מהפרת תקנות סביבתיות הגוררת קנסות כבדים, הפסקת הפעילות העסקית, פגיעה ברווחיות ובמוניטין, תביעות מצד הנפגעים מהזיהום הסביבתי ועוד.

הסיכון הסביבתי עדיין לא מקבל מקום בין הסיכונים הפיננסיים והתפעוליים במודלים לתמחור ערכן של מניות ואג"ח, אבל לאור האירוע ברותם אמפרט, אין להתכחש עוד לקיומו. יתרה מכך, תמחור הסיכון הסביבתי בהערכת שוויי מניות ובפרמיית סיכון האשראי של הלווים יחייב את החברות לתקן צעדיהן ולפעול לפי התקנות הסביבתיות — כדי להשיא את מחיר מניותיהן ולזכות באשראי זול יותר. מתן מקום של כבוד לסיכון הסביבתי לצד הסיכונים הפיננסיים והתפעוליים ימנע מהציבור לשאת בעלויות שנוצרות מהפרה של תקנות סביבתיות ואף עשוי למנוע את האסון האקולוגי הבא.

זה שלוש שנים מפרסם המשרד להגנת הסביבה את "מדד ההשפעה הסביבתית". מדד זה, המהווה מדד לסיכון הסביבתי של חברות תעשייתיות בישראל, מתפרסם כדי לאפשר לגופים פיננסיים להטמיע את הסיכונים הסביבתיים בתהליך קבלת החלטות ההשקעה. בראש רשימת המפעלים שקיבלו את הניקוד הנמוך ביותר במדד נמצא מפעל בזן בחיפה. ואכן, ב–2016 הופסקה לסירוגין הפעילות במפעל, עקב צו סגירה מצד עיריית חיפה. בסוף 2016 פרצה דלקה במכל דלק במפעל שאיימה להתפשט למכלים סמוכים תוך סיכון חיי אדם, והמשרד להגנת הסביבה מצא חשד להתנהלות פלילית של ההנהלה.

במקום השני ברשימה ניצב מפעל הזיקוק של פז. עדות תומכת למיקומו השלילי ניתנה באחרונה, עת הוחלט להטיל על פז נפט עיצום כספי בסך 10.6 מיליון שקל, בגין הפרה לכאורה של תנאים בהיתר להזרמת שפכים לים. במקום החמישי ברשימת המפעלים שקיבלו את הניקוד הנמוך ביותר נמצא מפעל רותם אמפרט.

רצף האירועים בשנה החולפת במפעלים ובחברות המככבות במדד ההשפעה הסביבתית, והנזק הנגרם לציבור המשקיעים, לסביבה ולמשק כתוצאה מאירועים אלה, מעניק משנה תוקף לצורך בשקלול הסיכון הסביבתי בשיקולי ההשקעה.

הכותבת היא מיוזמות ארגון רווח נקי, לקידום השקעות אחראיות בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker