רגולציה טובה יכולה להציל חיים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רגולציה טובה יכולה להציל חיים

אנחנו משקיעים סכומי עתק כדי להתגונן מפני טרור, אך רואים בהגנה מפני שריפות, אוויר מזוהם או מזון לא בריא - מותרות

4תגובות
השריפה במגדל גרנפל בלונדון
TOBY MELVILLE/רויטרס

המחשבה הראשונה שחלפה בראשי רבים מבין מי שצפו במגדל המגורים הבוער בלונדון, היתה ששוב מדובר בפעולת טרור נוראית. אלא שמהר מאוד התברר שמדובר בטרגדיה יומיומית "רגילה" — שריפה שהתחילה בקצר חשמלי. נסיבות האירוע עדיין נחקרות, אך כבר ברור שהטרגדיה, שבה נספו לפחות 79 בני אדם, נבעה מהמהירות האדירה שבה התפשטה האש. דיירי הבניין התריעו לשווא שהחיפוי שהותקן בדירות אינו חסין אש ושאמצעי הכיבוי והמילוט בבניין אינם מספקים.

החיסכון המיידי גובר לעתים קרובות מדי על כל השיקולים האחרים. מדוע התקנות בבריטניה מקלות מדי לגבי חומרי הבנייה? האם הדבר קשור לכלל שהונהג לפני כמה שנים, שלפיו יותקנו תקנות חדשות שיש בהן עלות כספית לעסקים רק אם במקביל תבוטל רגולציה שעולה לעסקים כפליים? הכלל היה אפקטיבי — בשנה אחת חסכו העסקים כמיליארד ליש"ט.

גם בישראל הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כשנתיים כי ישראל סובלת מרגולציית יתר שיש להילחם בה "עם גרזנים", שכן "מי שמוריד את הרגולציה העודפת זוכה לצמיחה". לטענתו, הפגיעה בצמיחה מונעת מימוש יעדים חברתיים, ולכן פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. הממשלה החליטה באוקטובר 2014 על רף מחייב, ושרירותי, של קיצוץ 25% בעלות הביורוקרטיה הרגולטורית, ומכיוון שמשרדי הממשלה לא עמדו ברף, הקפיאו נתניהו ושר האוצר משה כחלון, את כל תהליכי הרגולציה החדשים עד שעלויות הביורוקרטיה יקוצצו.

במקרים רבים, הביקורת על עודף רגולציה ניצבת על אדנים מבוססים, לנוכח הסרבול הביורוקרטי שהנהיגה מדינת הרווחה. אך בישראל, כמו בבריטניה, זו אינה מתקפה על ביורוקרטיה מסורבלת, אלא על הרגולציה באשר היא. אנחנו משקיעים סכומי עתק כדי להתגונן מפני טרור, אך רואים בהשקעה בהגנה מפני שריפות, אוויר מזוהם או מזון לא בריא — מותרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו.

לא ניתן לתקן את הרגולציה בלי להוקיר את חשיבותה וחיוניותה. אין מדובר כאן בוויכוח פרטני על תקנה זו או אחרת, אלא בהתנגשות בין שתי תפישות עולם: זו הרואה בחקיקה וברגולציה פגיעה בחופש של האזרח, ולכן קוראת לרגולציה מינימליסטית (כמו למשל, הנאום של שרת המשפטים איילת שקד), לבין זו הרואה ברגולציה כלי חיוני המאפשר חיים טובים ביחד למגוון גדול של אנשים וקהילות. יש צדק בטענותיה של שקד, שחייבים להיות זהירים בכל פגיעה בחירות. שקד רואה בכל חקיקה הבעת אי־אמון "ביכולת שלנו כיחידים וכקהילות לנהל את עצמנו באופן שהוא טוב דיו". אך לשם כך, חייבים להבטיח כללי משחק הוגנים לכולם.

הפגיעה בחירות נגרמת כתוצאה מניצול לרעה של עודף כוח שיש הן לרשויות המדינה והן לעסקים הגדולים, באופן המטה את כללי המשחק לטובת החזקים ומגלגל עלויות על הציבור הרחב, שלעתים, כמו בלונדון, משלם בחייו. בישראל, מאות פועלי בניין נהרגו בעשור החולף, אך מספר פקחי הבנייה זעום — ורישיונו של אף קבלן לא נשלל. חקיקה ורגולציה טובות אינן נמדדות בכמותן — אלא ביכולתן להגן על מי שאינם יכולים להגן על עצמם. מבחן התוצאה בישראל ובבריטניה מראה שבאופן תדיר מדי אנחנו נכשלים בכך.

ד"ר אטינגר היא עמיתת מחקר במכון שחרית לפוליטיקה של טוב משותף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות