רוצים הישגים חינוכיים?תעלו את רף הקבלה במכללות להוראה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים הישגים חינוכיים?תעלו את רף הקבלה במכללות להוראה

העלאת איכות המורים בישראל היא ההשקעה הכדאית ביותר. אין גורם המשפיע יותר על הלמידה של התלמידים

4תגובות
תלמידים במעבדת כימיה. "איכותה של מערכת חינוך לא יכולה לעלות על איכות מוריה"

שנת לימודים נוספת הסתיימה, ומערכת החינוך הישראלית עודנה מדשדשת בתחתית הטבלה של מבחני ההישגים הבינלאומיים. בסבב האחרון של מבחני פיז"ה, שתוצאותיו פורסמו לאחרונה, שוב היה הדירוג של בני ה–15 הישראלים מאכזב עד מביש: באוריינות מדעים דורגה ישראל במקום 40 מבין כלל 70 המדינות המשתתפות, באוריינות קריאה במקום 37, ובאוריינות מתמטית במקום 39. בכל התחומים אנחנו הרבה מתחת לממוצע ה–OECD, ולמעשה אנחנו כמעט במקום האחרון מבין המדינות המפותחות.

יש הטוענים כי כיום השכלה כבר אינה המפתח לתעסוקה ולהכנסה גבוהה. הנתונים מלמדים שאין זה נכון: השפעתה של רמת ההשכלה על סיכויי התעסוקה עודנה אדירה, ואף הולכת ומתחזקת. בעשור האחרון התרחב פער האבטלה בין בעלי רמות השכלה נמוכות וגבוהות בכל קבוצות הגיל. גם ההשפעה על פערי השכר העמיקה: אם לפני עשור פער השכר הממוצע במדינות ה–OECD בין בעלי השכלה נמוכה לגבוהה היה 75%, כיום הוא יותר מ–90%. מחקרים בעולם אף מצאו שהישגי התלמידים מסבירים באופן מובהק חלק ניכר מהשונות בצמיחה ארוכת הטווח בין מדינות.

אז מה צריך לעשות כדי לשפר את הישגי התלמידים? רבים מצביעים על תקציב החינוך כשורש הבעיה של מערכת החינוך הישראלית. ואכן, ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה במידה ניכרת מהמקובל במדינות המפותחות, והיא כ–7,850 דולר לתלמיד, לעומת ממוצע של כ–10,500 דולר במדינות ה–OECD. ואולם לאמיתו של דבר הקשר בין תקציב מערכת החינוך להישגיה הוא מורכב. די אם ניתן את הדוגמה של ארה"ב, שכמעט הכפילה את ההוצאה הציבורית לתלמיד ולא הצליחה להביא לשינוי משמעותי בהישגים הלימודיים.

אם יש משהו שמחקר החינוך יודע לקבוע בוודאות, זה שאיכות המורים היא הגורם המשפיע ביותר על הלמידה של התלמידים. מחקרים מלמדים כי תלמידים שזכו למורים אפקטיביים למדו יותר מפי שניים מתלמידים שמוריהם אינם אפקטיביים. ההשפעה של איכות המורים היא מתמשכת ומצטברת, ותלמיד שנקלע לרצף של מורים לא טובים יתקשה להתגבר בהמשך הדרך על הנזק הלימודי שנגרם לו. השאלה מי הם המורים המלמדים בכיתות, מהן היכולות שלהם וכיצד בדיוק הם מבצעים את עבודתם, תקבע את התוצאות של ילדינו הרבה יותר מגורמים אחרים כמו תוכניות לימודים, מספר ימי לימוד או גודל הכיתה.

לכן, אם מדינת ישראל רוצה שמערכת החינוך שלה תגיע לתוצאות טובות יותר, היא צריכה בראש וראשונה לשפר את איכות המורים. בבחינות הפסיכומטריות ב–2016 היה הציון הממוצע של הפונים לתחום החינוך 446, הנמוך ביותר מבין כלל התחומים שאליהם פנו הצעירים שנבחנו. גם במבדקים בינלאומיים התברר כי רמת הידע של המורים הישראליים בתחומי השפה והמתמטיקה היא מהנמוכות בעולם. בלי שינוי מהותי באיכות כוח האדם המאייש את מערכת החינוך שלנו לא יהיה שיפור של ממש, שכן כפי שכבר קבע דו"ח מקינזי - "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה".

המדינות המובילות במבחני ההישגים הבינלאומיים מצאו את הדרך למשוך אנשים איכותיים למערכת החינוך. מתברר כי לא נדרש לכך תקציב גבוה. יש לשנות את המנגנונים לבחירת המועמדים להוראה מבחינת הקריטריונים לקבלה, רמת הסינון ומועדו; לשנות את אופן התקצוב של המוסדות המכשירים את מורי העתיד, כך שיהיה כדאי להם לקבל רק את הטובים ביותר; ולשנות את מבנה השכר של המורים המתחילים, כך שהשכר הראשוני של מורה יהיה גבוה יותר מכפי שהוא כיום.

גם אם נדרש לכך תקציב, מבין כל האפשרויות שבפנינו, העלאת איכות המורים היא ההשקעה הכדאית ביותר.

ד"ר שקד הוא ראש החוג לחינוך במכללת חמדת הדרום האקדמית לחינוך ליד נתיבות

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם