העסקים היתומים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העסקים היתומים

בניגוד לעסקים ביישובי הפריפריה, העסקים החברתיים לא מקבלים שום תמריץ או הנחה. הם אפילו לא מוגדרים בחוק

מוטי מילרוד

בשקט בשקט, בלי ששמנו לב, מתרחשת מהפכה קטנה בעסקים בישראל. מדי שנה צומחים עוד עסקים חברתיים, שרוצים לעשות משהו לטובת החברה, הסביבה והקהילה. אולי זה הרצון להעניק לעסק ערך מוסף, ואולי דווקא הניכור העירוני שדוחף את היזמים לשם.

בשנה שעברה השתתפו כעשרה עסקים בתוכנית "המאיץ" לעסקים חברתיים, שהקמנו בארץ עיר (תור המדבר לשעבר). השנה נפתחו ארבע תוכניות מאיץ בחיפה, באר שבע, קרית גת וירושלים — ואליהן ביקשו להצטרף 61 עסקים חברתיים חדשים.

עסקים חברתיים יכולים לעסוק במגוון תחומים, אבל בניגוד לעמותה, הם לא נשענים על תרומות ופילנתרופיה — אלא מניבים רווחים, מתנהלים בשוק העסקי ומגדילים את התמ"ג ואת הפעילות הכלכלית בישראל.

לעסקים חברתיים יש בעצם שורת רווח כפולה: הרווח העסקי והרווח החברתי. רובין פוד, למשל, הוא עסק חיפאי שהשתתף במאיץ "עושים פה" — הוא אוסף אוכל שעתיד להיזרק מהחקלאים ומרשתות המזון, והופך אותו לארוחת שף מעולה. הרווח של העסק נמדד גם בשורת ההכנסות שלו, אך גם בכמות האוכל שהציל. יותר מ–3,000 ק"ג של אוכל ניצלו בעקבות העסק. זהו הרווח החברתי.

עסקים חברתיים משלבים נוער בסיכון, כמו בבית הקפה רינגלבלום בבאר שבע שהקמנו, המעסיק נוער נושר כטבחים. הם מעסיקים אוכלוסיות מיוחדות ובעלי מוגבלויות, מתחשבים בסביבה ובצרכים אקולוגיים, ובוחרים במודע לוותר על מקסום הרווחים לשם מטרות חברתיות. גיוס כוח אדם לא מיומן, או העסקת נוער בסיכון שלא רגיל למסגרות כמקום עבודה קבוע, הם סיכון מחושב שלוקחים בחברות האלה. נער בסיכון שהשתכר אתמול בלילה לא יגיע היום בזמן לעבודה, בעל פיגור שכלי עובד לאט יותר מעובד רגיל.

אלה עסקים מעוררי השראה, שדואגים לקהילה, לסביבה, לאחר. אבל מי דואג להם? אף אחד.

בניגוד לעסקים ביישובי הפריפריה או לתחומים נבחרים, העסקים החברתיים לא מקבלים שום תמריץ או הנחה. המדינה יודעת לתגמל השקעה בחברות בתחומי התוכנה, המחקר והפיתוח, ההיי־טק, הביוטק והאנרגיה החלופית, ועסקים בפריפריה מקבלים הטבת מס משמעותית — אבל לעסקים החברתיים לא ניתן דבר. הם אפילו לא מוגדרים בחוק.

במדינות רבות הבינו כבר מזמן את כוחם של העסקים החברתיים. בבריטניה נחקק חוק ב–2006, המסדיר את פעילות הארגונים החברתיים, ומאז 2007 גובשו בכמה מדינות בארה"ב מבנים משפטיים חדשים המסדירים את פעילותן של חברות הקובעות מטרות חברתיות — בלי להטיל מגבלה על חלוקת הרווחים לבעלי המניות.

יוזמה חדשה של חברי הכנסת רועי פולקמן, מירב בן ארי, שולי מועלם, איילת נחמיאס ורבין, אלי אללוף, עבד אל חכים, בני בגין ואיימן עודה — באה לתקן את המעוות. באמצעות תיקון לחוק החברות יוגדר, בפעם הראשונה בישראל, מהו עסק חברתי, ולאחריו יוכלו העסקים להיכנס לתוכנית תמריצים או לקבל הטבות מס.

זה המעשה המתבקש והקריטי עבור אותם עסקים שאין להם "אבא ואמא". רק אם אנחנו, כחברה, נאמץ את העסקים החברתיים, נהיה ראויים לעסקים כאלה בתוכנו.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת ארץעיר, לקידום הערים בפריפריה באמצעות קהילה ויזמות, ואחראית על פעילות המאיץ העסקי חברתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות