תחרות הורדת ידיים במפרץ הפרסי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון־מזרח תיכון

תחרות הורדת ידיים במפרץ הפרסי

במדינות המפרץ קיימות הנחיות בלתי־כתובות למוסס עסקות בין בנקים, לעכב אישורים וללחוץ על קליינטים

דוחא. האופטימיות בקטאר חוגגת
Kamran Jebreili/אי־פי

כשישה שבועות חלפו מאז פרץ המשבר הדרמטי במפרץ הפרסי. זמן קצר אחרי ביקורו המשובב של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסעודיה במאי, הודיעו סעודיה, בחריין ומדינת איחוד הנסיכויות כי הן מטילות אמברגו על קטאר. מצרים, תימן וסודאן הצטרפו, כווית ועומאן נותרו "נייטרליות" — וארה"ב נקלעה לבלבול.

טראמפ, שתחילה שיבח את קטאר על חלקה במלחמה בטרור, חזר בו, אבל נתקל בעמדה סותרת של שר ההגנה שלו ג'יימס מטיס ושל שר החוץ רקס טילרסון. טראמפ הגדיל לעשות כשהודיע בשבוע שעבר כי יש לפחות עשר מדינות אחרות שישמחו לארח את בסיס חיל האוויר האמריקאי, הגדול ביותר במזרח התיכון, אם ארה"ב תחליט להצטרף לסנקציות. זאת היתה כרגיל הודעה נמהרת. ושוב, שר ההגנה הסביר שלא רק שהנושא אינו על הפרק — אלא ששיתוף הפעולה עם קטאר נמשך כרגיל.

בשבוע שעבר סיים טילרסון מסע דילוגים בן ארבעה ימים, שבהם טס מסעודיה לכווית ולקטאר, ובחזרה — כדי לנסות ולפייס בין המדינות. הניסיון נכשל. קטאר אמנם חתמה על מזכר הבנות אמריקאי שחותר לגייס את מדינות המזרח התיכון למלחמה בטרור, אבל 13 תנאי הסף שהציגה סעודיה כדי להחזיר את היחסים לקדמותם, נותרו בעיניהם. בין השאר דורשות מדינות המפרץ המחרימות לסגור את תחנת הטלוויזיה אל־ג'זירה, לנתק את יחסי קטאר עם איראן, לסלק את הכוחות הטורקיים מן האי, לאפשר פיקוח חיצוני על יישום התנאים — ולשלם פיצויים למדינות ערב על הנזקים שהסבה להן מדיניותה של קטאר. כצפוי, קטאר דחתה מכל וכל את התנאים הללו, וגם בממשל האמריקאי הבינו שמדובר בדרישות בלתי־אפשריות ובקליינטים עקשנים.

יכולותיו וכישוריו הדיפלומטיים של טילרסון זקוקים כנראה להשחזה, במיוחד אם בכוונתו לטפל בסכסוך הישראלי־פלסטיני. לזכותו אפשר לציין שהוא פועל ללא עוזרים ותתי שר, שמשרותיהם עדיין לא אוישו בממשל שמכהן כבר שבעה חודשים.

בינתיים פקע גם מועד האולטימטום שהציבו מדינות המפרץ בפני קטאר ליישום תנאיהן, ועכשיו צריך להמתין ולראות מה עוד יש באמתחתן כדי לכופף את ידה של המדינה הסרבנית. ההערכות לגבי הצלחתן של הסנקציות — שכוללות סגירה של מעבר היבשה היחיד בין סעודיה לקטאר, מניעת טיסות של חברות תעופה קטאריות במרחב האווירי של סעודיה ושל איחוד הנסיכויות, וכן קריאה לאזרחי מדינות המפרץ לעזוב את קטאר — נעות בין שני קטבים. בקטאר האופטימיות חוגגת, לפחות בכלי התקשורת שממשיכים לדווח על התקדמות בפרויקטים חדשים, על מלאי הכסף האדיר (כ–300 מיליארד דולר) שעומד לרשותה ועל השפע במוצרי יסוד ובמוצרי מותרות.

בקוטב השני, מוסדות מימון ומכוני מחקר במערב חלוקים בדעתם בנוגע להשפעה הצפויה של הסנקציות על כלכלת קטאר. יחידת המודיעין של "אקונומיסט" מעריכה בדו"ח האחרון שפירסמה כי הסכסוך בין מדינות המפרץ צפוי להימשך אל תוך 2018 ולהשפיע לרעה על כלכלת קטאר. גם סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה את תחזיתה לשלילית, וסבורה כי הסכסוך עשוי להימשך שנים.

בין הקטבים, מדברים כלכלנים בריטים וצרפתים על היעדר השפעה של ממש — לא על רמת החיים של אזרחי קטאר ולא על פרויקטים עתידיים. את תחזיתם הם מבססים על כך שהסנקציות אינן כוללות בינתיים את תחום האנרגיה, מקור ההכנסה העיקרי של קטאר. בנוסף, קטאר חנכה באחרונה נמל ימי שדרכו תוכל לייבא סחורות ולהפחית משמעותית את תלותה בנמל ג'בל עלי שבמדינת איחוד הנסיכויות. בהתחשב בכך שהיקף הסחר (ללא נפט) בין מדינות המפרץ הוא 10% בלבד מסך הסחר, הנזק לסחר הקטארי לא צפוי להיות משמעותי.

החשש העיקרי הוא מהקפאת שיתוף הפעולה בין הבנקים במדינות המפרץ לבנקים בקטאר. עד כה לא מנעו מדינות המפרץ מהבנקים שלהן להעביר כספים ביניהם, אבל באופן לא רשמי קיימות הנחיות בלתי־כתובות למוסס עסקות בין בנקים, לעכב אישורים וללחוץ על קליינטים. דוגמה לכך היא פרויקט חדש שנושא את השם דוחא פסטיבל סיטי — קומפלקס מסחרי ענק שבהקמתו הושקעו יותר מ–2 מיליארד דולר. לצורך הקמתו קיבלו בעלי הפרויקט, שיאכלס את חנות מונופרי הגדולה בעולם, הלוואה בסך מיליארד דולר מבנקים קטאריים ובנקים ממדינות המפרץ. באחרונה ביקשה החברה לפרוס מחדש את ההלוואה, אבל נתקלה בסירוב מצד הבנקים באיחוד הנסיכויות — כנראה בגלל המדיניות החדשה נגד קטאר.

החברה הכחישה אמנם שבקשתה הוקפאה, אבל הקשיים הפיננסיים שהיא נתקלת בהם עלולים לכרסם בהתלהבותן של חברות אחרות להשקיע בקטאר, בהן חברות שבונות על רווחים גדולים לקראת משחקי המונדיאל שיתקיימו בקטאר ב–2022. זאת, לצד החשש של חברות גדולות להתנגח עם סעודיה ומדינת איחוד הנסיכויות, שמפעילות לחצים עקיפים על תאגידים להימנע מהשקעות במדינה.

כפי שהעניינים נראים כרגע, זהו סכסוך שסובל מצד אחד מהיעדרם של מתווכים בעלי השפעה, ומצד שני ממחסור במנופי לחץ שהיו אולי יכולים להיות יעילים אילו הדברים היו אמורים במדינה ענייה. לכאורה, לא מדובר במשבר בינלאומי שמסכן חיים ומחייב התגייסות עולמית, אבל כאשר מדינות וחברות רבות כל כך מעורבות בכלכלת קטאר ומדינות המפרץ, לנזק שעלול הסכסוך לגרום יהיו השלכות הרבה מעבר למפרץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות