סכנה: טלוויזיה חכמה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סכנה: טלוויזיה חכמה

על יצרני המכשירים החכמים מוטלת האחריות לאבטחתם מפריצות ולקידום טכנולוגיות שיגבילו את הפגיעה בפרטיות

תגובות
איור טלוויזיה
איור : עדי עמנואל

מומחים מעריכים שבתוך שלוש שנים יהיו בעולם כ-50 מיליארד מכשירים חכמים - חפצים המסוגלים לתקשר עם חפצים אחרים על ידי איסוף והחלפת מידע, מה שנקרא "האינטרנט של הדברים" (Internet of Things - IOT).

מכשירים חכמים מסייעים לנו, אך גם עלולים לגבות מאתנו מחיר כבד - פגיעה באבטחת המידע האישי שלנו. הסכנה היא כפולה: האקרים יכולים לגנוב מידע מהמכשירים האלה, וכיום היצרנים עדיין לא יודעים כיצד להתמודד עם סכנה זו. סקר גדול של חברת AT&T מצא שרק 10% מתוך 5,000 חברות העוסקות בפיתוח בתחום זה הביעו ביטחון ביכולתן להגן מהאקרים. סכנה נוספת היא היצרנים עצמם, שמזהים כאן הזדמנות לקדם רווח מסחרי על חשבון פרטיות לקוחותיהם. דוגמה אחת היא הטלוויזיות החכמות, שלא רק אספו מידע רב על הרגלי הצפייה של בעליהן, אלא גם האזינו לשיחות.

בפעילות אכיפה גלובלית, שבוצעה על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, בדקנו מאות יצרנים וספקים - והממצאים מדאיגים: כ-60% מהמכשירים שנבדקו אינם מספקים מידע הולם לגבי האמצעים בהם המכשיר אוסף ומעביר מידע אישי על המשתמש; כ-70% מהם אינם מספקים מידע הולם לגבי אחסון המידע האישי של המשתמש; וכ-75% מהם לא סיפקו למשתמש מידע הולם לגבי האופן בו הוא יכול למחוק נתונים שנאספו.

אכן, האתגרים שמציב תחום מתפתח זה הם עצומים. על היצרנים עצמם מוטלת האחריות לדאוג לאבטחת המכשיר מפריצה אפשרית ולקדם טכנולוגיות שיגבילו את פוטנציאל הפגיעה בפרטיות. חוק הגנת הפרטיות האירופי החדש (GDPR) ייכנס לתוקף ב-2018 ויאפשר הטלת סנקציות בסכום של עד 4% מהמחזור השנתי של החברה המפרה זכויות בנושאים הקשורים לאיסוף מידע אישי ולזכויות נושאי המידע.

כדי לחזק את אמון המשתמשים במכשירים חכמים ולעמוד בדרישות החוק, חברות המפתחות טכנולוגיה בתחום האינטרנט של הדברים צריכות לאמץ את עיקרון העיצוב לאבטחה (Security by Design) במוצריהם. בין היתר, עליהן לנקוט תפישת אבטחה רב־שכבתית שנותנת מענה לסיכוני אבטחה; להפיץ עדכוני אבטחה; הגבלת הגישה לאביזר הטכנולוגי ולמידע שהוא אוסף ומעבד; להגביל את משך הזמן שהמידע נשמר בידי החברה; ולתת גילוי נאות למשתמשים על תכונות המכשיר.

הכותב הוא עו"ד וממונה על הפיקוח ברשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם