ישראל מפגרת שנות דור בחופש המידע שלה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מאגרי מידע

ישראל מפגרת שנות דור בחופש המידע שלה

הממשלה החליטה לפתוח לציבור את מאגרי הנתונים, אך הנושא מתנהל בעצלתיים והיעד לביצועו הוא בעוד שנים

תגובות
אילוסטרציה של מאגר מידע
Dreamstime

חופש המידע בישראל ב–2017 תלוי בעיקר ביצירתיות או בסקרנות של אזרחים שיטרחו ויפנו בבקשות לחשוף את המידע הנמצא בידי רשויות המדינה. הרשויות מצפות מציבור האזרחים להבין, לדעת, לבקש ולגלות איזה מידע הן מחזיקות.

התנהלות הנסמכת רק על פניות אקראיות מהציבור אינה מאפשרת חופש מידע אמיתי וזרימת מידע עקבית. הרשויות אינן לוקחות אחריות מספקת על איסוף המידע ועל מסירתו לציבור. תפישה זאת חייבת להשתנות, וכפי שכבר קורה במדינות מתקדמות אחרות, יש לפתוח לציבור בישראל את מאגרי המידע והנתונים שנמצאים בידי הרשויות כברירת מחדל.

מאגר המידע הממשלתי הזמין כיום לציבור, מכיל כ–380 מאגרים בלבד. לשם השוואה, בארה"ב זמינים לציבור כ–200 אלף מאגרי מידע, בבריטניה כ–40 אלף, בהולנד יותר מ-10,000 וביוון זמינים לציבור 5,400 מאגרי נתונים. מאגרים אלה הם כלים המשמשים את כולנו בפעולות היומיום ומצויים בכל עסק המנהל מלאי, תקציבים וכל מידע אחר.

החוק הישראלי מתייחס באופן מיוחד למאגרי מידע המחזיקים רשומות של אנשים ונשים — ודואג לפרטיותם, ובצדק. אולם, קיימים מאגרי מידע ונתונים אינסופיים שאין בהם כדי לפגוע בפרטיותנו, אלא אף להקל ולייעל את חיינו. ביכולתם של מאגרים אלה להפוך את המדינה לחכמה ויעילה יותר, ויש לשחררם לידי הציבור, במיוחד במדינה כמו בישראל, שבה השוק הפרטי מתקדם מאוד. המידע הזה הוא אוצר בלום מחד גיסא וכלי לשירות כלל האזרחים מאידך גיסא.

מהלך כזה יכול להניע תהליכים בריאים רבים, ואין ספק שביכולתו להשפיע על התנהלות המשק, לייצר מקומות עבודה ולייעל התנהלויות קיימות.

השימושים במידע רחב שכזה הם מגוונים וחוצי תחומים. כך למשל, בעזרת מאגרי הנתונים יוכל כל אדם לדעת מה מצב התפוסה בבתי החולים בכל רגע נתון ולבחור באחד מהם לפי מספר המיטות הפנוי. לחלופין, אפשר יהיה לפתח אפליקציות חנייה מבוססות מאגרי מידע זמינים ומשולבות איכון, כך שלא נצטרך יותר לחפש את תמרור החנייה הקרוב רק כדי לגלות שחנינו במקום אסור. בעזרת חשיפת מאגרי המידע אפשר יהיה גם להציג דירוג תברואתי של כל מסעדה במטרה לעודד את המסעדנים לשפר את השירות לציבור, ועוד שימושים רבים שיוכלו לסייע לציבור.

ממשלת ישראל כבר קיבלה החלטה לפתוח לציבור את כלל מאגרי הנתונים, אך הנושא מתנהל בעצלתיים והיעד לביצועו הוא בעוד חמש שנים. מרבית משרדי הממשלה עדיין לא התחילו במיפוי מאגרי הנתונים שברשותם, אף שעליהם לסיים את המטלה הזאת עוד השנה. מאגרי הנתונים נתפשים כיום בקרב הרשויות כתופעת לוואי של "העבודה האמיתית", מה שגורם לכך שהם אינם זוכים להתייחסות ראויה והמידע שנאגר בהם אינו זוכה לטיפול הולם. כדי לקדם את הנושא, פנתה התנועה לחופש המידע לכ–70 רשויות, משרדי ממשלה ויחידות סמך בבקשה לקבל את רשימת מאגרי הנתונים הקיימים אצלם ולהאיץ את שלב המיפוי של כלל מאגרי המידע בישראל ואת פתיחתם לציבור.

מדינת ישראל, המתפארת בתעשיית היי־טק מתקדמת, אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר עשורים מאחור כשמדובר בהתנהלות הרשויות באותו תחום. העולם כבר נמצא בשיאה של מהפכת המידע, ואם ישראל חפצה להמשיך להחזיק בתואר "סטארט־אפ ניישן" ובחזון של אומת סטארט־אפ, היא חייבת להדביק את הקצב ולעלות על הרכבת המהירה מיד.

הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם