חוק מוסר תשלומים? העסקים הקטנים ימשיכו לקבל שוטף פלוס מתישהו

למרות מטרתו המוצהרת של החוק, רוב העסקים הקטנים נותרו חסרי הגנה מול הגופים הפרטיים והציבוריים השונים

שי הולנדר־גרוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכולת שכונתית בפלורנטין
מכולת שכונתית. אילוסטרציהצילום: אייל טואג

חוק מוסר התשלומים נכנס לתוקפו במהלך מארס האחרון. החוק נועד להסדיר את הבעיה הידועה בפרקטיקת התשלומים בישראל — מוסר תשלומים ירוד וקביעת מועדי תשלום לפי שוטף פלוס מתישהו.

חלק לא מבוטל מסגירות העסקים בישראל הן תוצאה ישירה של היעדר מוסר תשלומים, הגורם לבעיות תזרים ולקשיים במימון ביניים. כדי להבין את הבעיה חשוב לבחון את הנתונים השליליים המספרים את הסיפור כולו.

לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ב–2015 ממוצע ימי אשראי של ספקים במשק היה 72 יום, ומועדי התשלומים על ידי גופים ציבוריים שונים ובכללם רשויות מקומיות, הם בשוטף פלוס 90 ואף שוטף פלוס 120. במהלך 2016 נסגרו בישראל כ–44 אלף עסקים — עלייה של יותר מ–2% בהשוואה ל–2015, והצפי ל–2017 הוא כבר 50 אלף עסקים.

אופי השוק כיום יוצר מצב שבו לא מעט עסקים קטנים ובינוניים נאלצים להמתין חודשים רבים לתשלום, שבמהלכם הם נאלצים לקבל מימון חלופי עד לקבלת התמורה, בריבית כפולה מזאת שמקבלים עסקים גדולים. באקלים כזה, אחד מכל שבעה עסקים שנפתחים בישראל ייסגר בשנתו הראשונה, ובשנה השנייה ייסגר אחד מכל 6.5 עסקים.

חוק מוסר תשלומים הוא אמנם צעד ראשון בדרך לחינוך מחדש של השוק, אך ככל הנראה הוא לא יביא מזור לבעיית התזרים של העסקים הקטנים. לכאורה, המחוקק שם לנגד עיניו את הדירקטיבה של האיחוד האירופי, שהסדירה את מועדי התשלום באיחוד — 30 יום לכל היותר במגזר הציבורי ו–60 יום במגזר הפרטי — אך בפועל המחוקק נמנע מהכתבת תנאי אשראי למגזר הפרטי, וקבע את תנאי האשראי למגזר הציבורי במועדים ארוכים באופן משמעותי מאלה שבאיחוד.

בהתאם לנתוני להב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל, גופים ציבוריים אחראים על כ–80% מהיקף העסקות במשק, ורבים מהם רשאים לדחות את מועדי התשלום לספק גם לאחר שהם מקבלים את הכסף מהגורם המממן. יתר על כן, החוק מחייב את המגזר הפרטי לתנאי תשלום של שוטף פלוס 45, אך כבר באותו הסעיף מסייג את המועד ומאפשר לצדדים להתנות על פרק הזמן הזה. הסתייגויות אלה מציבות את העסק הקטן בעמדת חולשה מול המזמין, שהוא לעתים רבות בעל יכולת לכפות מועדי תשלום לא סבירים באופן חד־צדדי.

וכך, אף שמטרת החוק המוצהרת היא "קביעת נורמת תשלומים הוגנת יותר שתאפשר סביבה עסקית תחרותית בעבור עסקים קטנים", נראה כי למרות החוק, רוב העסקים הקטנים והבינוניים נותרים חשופים לאקלים עסקי קשה, שמותיר אותם חסרי הגנה בעיקר מול הגופים הפרטיים החזקים, אך גם מול הגופים הציבוריים השונים.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בתחום הכינוסים והפירוקים ותביעות חוב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker