לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות

קידום אזרחים ערבים ייצור תשתית לחברה שוויונית וסובלנית יותר, יקדם את הכלכלה בישראל ויאפשר ליישם מדיניות של צמצום פערים ושוויון הזדמנויות

תגובות
סטודנטים ערבים באוניברסיטת חיפה. למצולמים אין קשר לכתבה
דורון גולן/ג'יני

במדיה בערבית החל באחרונה מסע פרסום הקורא לאזרחי ישראל הערבים להתעניין בזכויותיהם הסוציאליות ולמנוע ניצול שלהם במקום העבודה. אלא שהפלא ופלא, העובדים שנראים על המסך אינם רק פועלי בניין או מנקים. על המסך מופיעים בעיקר אנשים צעירים, נשים וגברים בחולצות מכופתרות העובדים בעבודה משרדית. זהו קמפיין חריג בנוף ולא טריוויאלי.

מה גרם ליוזמי הקמפיין, שברור כי הוא פונה בעיקר לעובדים חלשים שסביר שאינם מודעים לזכויותיהם, להציג כך את העובדים הערבים? כדי לרדת לשורש העניין, חשוב להזכיר כי שיעור המועסקים בחברה הערבית עומד על 70% בקרב גברים ו–33% בלבד בקרב נשים. מבין הבלתי־מועסקים, 28% מהגברים ו–54% מהנשים היו מעוניינים לעבוד.

לפי הדו"ח "תוכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית", שפירסמו משרדי ראש הממשלה, האוצר והשוויון החברתי ביולי 2016, הפער בין העובדים הערבים ליהודים בא לידי ביטוי ברמת הכנסה נמוכה יותר לשכירים משכילים מהחברה הערבית. השכר השעתי הממוצע של ערבי בעל 16 שנות לימוד הוא 54 שקל לשעה, לעומת 82 שקל ליהודי בעל השכלה זהה. בהתאם לכך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה של שכירים באוכלוסייה הערבית היתה 6,571 שקל, כשני שלישים מההכנסה הממוצעת של שכירים יהודים.

בדיקה קצרה מגלה — ככל הנראה לא במקרה — כי את הקמפיין יזמו שני גופים: נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי. בראש הגופים האלו עומדים שני בכירים מבני המיעוט הערבי.

המסר הלא ישיר של הקמפיין הוא כפול. הוא פונה לצעירים הערבים שיוצאים יותר ויותר לרכוש השכלה אקדמית, ובעיקר לנשים הערביות הצעירות, ששיעור בעלות ההשכלה האקדמית בקרבן זינק פי שלושה מ–2000 עד 2014, מ–10% ל–30% (שיעור בנות 25–34 עם 16 שנות לימוד). בנוסף, הקמפיין מאותת גם לאוכלוסייה הלא משכילה ומסמן לה כי מדברים אליה בגובה העיניים, מבלי שפרסום כזה ייראה כמו תעמולה ממשלתית ש"עושה ג'סטה" לחלשים. כך, כמובן, הקמפיין יכול להשפיע גם בהתאם לכוונה המקורית שלו — העלאת המודעות לזכויות העובדים, מפועלי הבניין ועד לרופאים.

אך זוהי כמובן רק דוגמה למהלך בכיוון הנכון. מה שצריך ללמוד מהקמפיין הזה הוא שהמדינה וההנהגה הערבית, לא רק הפוליטית, חייבות לפעול במשותף כדי להביא אזרחים ערבים רבים ככל האפשר למוקדי קבלת ההחלטות. זה כמובן לא יפתור את המחלוקות האידיאולוגיות לגבי עתיד השטחים הכבושים, אבל ייצור תשתית לחברה שוויונית וסובלנית יותר, יקדם את הכלכלה בישראל ויאפשר ליישם מדיניות של צמצום פערים ושוויון הזדמנויות. מעבר לקידום הכלכלה, ייצוג ערבים במוקדי קבלת החלטות בפקידות הציבורית, כפי שמשתקף בהחלטה הלא מובנת מאליה שהתקבלה בקמפיין האחרון, מהווה חלק חיוני מקידום השוויון המהותי בישראל.

הכותבת היא ראש התוכנית ליחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות