טייסת חרדית כבר יש, אבל זה לא מספיק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טייסת חרדית כבר יש, אבל זה לא מספיק

אמנם 72% מהנשים החרדיות עובדות, אבל רק 57% מהן במשרה מלאה, והן משתכרות פחות מ-5,000 שקל בחודש

3תגובות
נשים חרדיות בירושלים. גם בהיי־טק הן מרוויחות פחות
אוליבייה פיטוסי

באחרונה שמחנו כולנו לקרוא על הטייסת החרדית הראשונה באל על, נחמה שפיגל נובק פורצת הדרך.

בניגוד לעבר הלא רחוק, נשים חרדיות נמצאות כיום כמעט בכל תחום ומקצוע במשק. יש חרדיות שוטרות, מנכ"ליות, נשות תקשורת ופרסום, נשות היי־טק, עורכות דין, חוקרות ואפילו כמה סטודנטיות לרפואה, חלקן כבר בהתמחות. והנה, גם טייסת.

לפני 19 שנה התחלתי ללמוד במחזור הראשון לתואר ראשון במדעי המחשב לנשים חרדיות. זה היה בשלוחה החרדית הראשונה של מכון לב, שהוקמה בתוך התיכון החרדי לבנות ברמת גן, בית יעקב לוסטיג. עד אז, תואר ראשון במכללה לנשים חרדיות היה רק בחינוך, ונלמד במכללה בירושלים, וגם לשם חרדיות כמעט לא הגיעו. והנה כיום, בקושי דור אחרי, אני רואה את האחייניות שלי חושבות על לימודי רפואה כאפשרות ריאלית ברשימת האופציות שלהן.

מדובר בלא פחות מאשר מהפכה. עם זאת, ראוי לשאול באיזו מידה המהפכה המבורכת הזאת משפיעה על כלל הנשים החרדיות?

במחקרו של ד"ר נרי הורוביץ, שהוצג במארס האחרון בכנס של המרכז החרדי למחקרי מדיניות, הוצגו כמה נתונים חשובים שעוזרים לענות על השאלה הזאת: כ–120 אלף נשים חרדיות — 72% מכלל הנשים החרדיות — עובדות. 42% מכלל הנשים החרדיות העובדות עוסקות בתחום החינוך וההוראה. רק כ–1,000 מתוכן עובדות בתפקידי ניהול.

בנוסף, רק 57% מהנשים החרדיות מועסקות במשרה מלאה, לעומת 73% מהנשים היהודיות שאינן חרדיות. התופעה של עבודה במשרה חלקית רווחת בעיקר בתחום החינוך. מספר הנשים החרדיות שמוכשרות לתפקידי הוראה גדול בהרבה מהנדרש, ולכן מקובל במוסדות החינוך החרדיים לחלק תפקידי הוראה לחלקיקי משרה, כדי לאפשר ליותר נשים לעבוד. לכך ניתן להוסיף את העובדה שבמוסדות החינוך החרדיים המורות והגננות אינן מאוגדות, ולכן השכר שלהן נמוך מזה של מקבילותיהן בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי.

ומה לגבי המגזר הציבורי? 22% מהנשים החרדיות מועסקות בתחומי הבריאות והמינהל ציבורי. 18% מועסקות כזבניות וכעובדות צווארון כחול. גם כאן, נראה שתקרת הזכוכית נעצרת אצל מרביתן לפני תפקידי הניהול — מתוך כ–8,700 מוכרות, רק 500 נשים עובדות כמנהלות של חנויות או עסקים.

מבחינת יכולת ההשתכרות, רק 15% מהנשים החרדיות מועסקות בעבודות מכניסות יותר, כמו שירותים פיננסיים, מחשבים, חשבונאות ועריכת דין. למספרים נמוכים אלה יש להוסיף את העובדה שרוב הנשים החרדיות בהיי־טק עובדות במרכזי תעסוקה מיוחדים לנשים חרדיות, ומקבלות שם משכורות נמוכות בהרבה מהמקובל בשוק.

עוד עולה ממחקרו של הורוביץ, כי רוב הנערות החרדיות ממשיכות ללימודים גבוהים באותו תיכון־סמינר שבו הן לומדות מכיתה ט', ופונות בעיקר ללימודי הוראה או גננות.

כתוצאה מעבודה במשרה חלקית, צמצום תחומי התעסוקה, והמיעוט בהתאגדויות עובדים — השכר החציוני החודשי של נשים חרדיות הוא 4,900 שקל בחודש בלבד, לעומת 6,600 שקל לנשים יהודיות לא חרדיות.

יש עוד דרך ארוכה לעבור כדי להוציא את הנשים החרדיות ואת החברה החרדית מהעוני, באופן שיהיה בבחינת שינוי היסטורי.

כדי שזה יקרה, החברה החרדית, בעידוד המדינה, צריכה להתאים את ההכשרה המקצועית להיצע בשוק התעסוקה. מספר הנשים החרדיות העובדות עבר את הרף שמשרד הכלכלה הציב לעצמו כיעד, אבל אסור להסתפק בזה — אלא לקבוע יעדים חדשים, כמו שיעור גבוה יותר של מועסקות במשרה מלאה, ושכר ממוצע גבוה יותר.

במקביל, יש להמשיך להעלות את שכר המינימום ולאגד כמה שיותר עובדות ועובדים, כדי להפסיק את המצב הנפוץ כל כך בישראל, של עובדים שחיים בעוני. אז, ורק אז, נוכל להגיד שהמהפכה הושלמה.

הכותבת היא יו"ר תנועת עיר ואם — נשים חרדיות למען צדק חברתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות