במקום לתרום, המדינה מעדיפה שהמזון ייזרק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקום לתרום, המדינה מעדיפה שהמזון ייזרק

בישראל חיים 1.7 מיליון איש באי־ביטחון תזונתי - בעוד שניתן להציל 64 מיליון ארוחות מבושלות בשנה

2תגובות
גופים רבים חוששים לתרום - כדי לא להסתבך בתביעות
מוטי מילרוד

בפרק המפורסם בסדרה "סיינפלד" על חוק השומרוני הטוב, נשדד אדם לנגד עיניהם של ארבעת הגיבורים, אך הם, במקום לעזור לו, עומדים מעברו השני של הכביש, מצלמים אותו במצלמת וידיאו, מתבדחים וזורקים הערות מלגלגות. להפתעתם הגדולה, שוטר שמגיע למקום עוצר אותם.

"אבל לא עשינו כלום!", הם מזדעקים לעומתו, והשוטר משיב: "זה בדיוק העניין — לא עשיתם כלום". כך, הוא מספר להם על חוק חדש, "השומרוני הטוב", המחייב אדם לעזור לזולת במקרה של סכנה, ומוביל אותם לתא המעצר.

עלינו להודות שלא בטוח שהיינו נוהגים אחרת מגיבורי הסדרה, בשל חשש שניקלע בעצמנו לסכנה, או שנחמיר את המצב. אולי בגללנו השודד היה יורה בבחור והורג אותו? מה שבטוח הוא, שהסיכוי שהיינו רצים לעזור לו היה גדל לו היה חוק שמגן עלינו מפני פגיעה אפשרית. כל פגיעה.

גם בארה"ב סברו כך, וב–1996 הצטרף לחוק השומרוני הטוב חוק ביל אמרסון; החוק מגן על עסקים, עמותות ויחידים שתרמו מזון בתום לב מפני תביעות שיוגשו בשל פגיעה שתיגרם מן המזון הנתרם.

בלקט ישראל, המציל ארוחות חמות כבר 14 שנה למען נזקקים, אנו חשים מדי יום את היעדרו של החוק הזה בישראל: גופים רבים מעוניינים כל כך לתרום לנו עודפי מזון שאותם נעביר לבתי תמחוי, אך חוששים להסתבך בתביעות; במשך שנים צה"ל לא העביר לנו מזון והעדיף להשליך כמויות עצומות ממנו, בשל החשש הזה בדיוק. בסופו של דבר, הוא התחיל לתרום עודפי מזון לאחר שנוכח כי אנו עומדים בכל תקנות בטיחות המזון המחמירות של משרד הביטחון.

אך לגופים שגבם אינו חזק כזה של צה"ל, דרוש גב בדמות חוק, כזה שיגן עליהם במקרה שייגרם נזק מן האוכל שאותו תרמו.

באחרונה התוודעתי לעובדה כי לא מעט בנקי מזון ברחבי העולם הבינו את הפוטנציאל הקיים בשוק הארוחות החמות — והחלו, כמו לקט ישראל, להציל ארוחות. עמותת City Harvest הבריטית יצרה עמנו קשר, וביקשה הדרכה לאיסוף ארוחות חמות מחדרי אוכל מוסדיים, לאחר ששמעה על פעילותינו הנרחבת בנושא.

ובישראל? לאחר שעוררנו מודעות לנושא במסדרונות הכנסת, הונחה לפני כשנתיים על ידי כמה חברי כנסת הצעת חוק ברוח השומרוני הטוב — "החוק לעידוד הצלת עודפי מזון". בינתיים, במדינתנו חיים 1.7 מיליון איש באי־ביטחון תזונתי, בעוד יש פוטנציאל להצלה של 64 מיליון ארוחות בשנה.

חייבים להעיר את הוועדות שתוקעות את החוק בתואנות שונות ומשונות, לטפל בהתנגדויות המשרדים, ולגרום לכך שהחוק יעבור, שלא נסיים כמו בפרק ההוא ב"סיינפלד", עם הידיעה שיכולנו לעשות משהו, אבל העדפנו לא לעשות כלום.

הכותבת היא דוברת ארגון לקט ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות