ניהול הסיכונים בחברות הממשלתיות רשלני - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניהול הסיכונים בחברות הממשלתיות רשלני

רק 52% מהחברות הממשלתיות משתמשות במערכות מידע ויישומים שונים המסייעים לזהות התממשות של סיכונים

תגובות
נמל אשדוד
אילן אסייג

רשות החברות הממשלתיות הכירה בכך שניהול סיכונים אפקטיבי מסייע לשיפור של תהליך קבלת ההחלטות בארגונים, וכתוצאה מכך — לשיפור ברמת הניהול שלהם. ביוני 2009 פירסמה הרשות חוזר המיועד לקבוע עקרונות להסדרת חובתה של חברה ממשלתית למסד תהליך מסודר לניהול הסיכונים שאליהם היא חשופה, תוך יצירת מנגנוני בקרה.

על פי החוזר, החובה להתוות מדיניות ניהול סיכונים ולפקח על ביצועה הוטלה באופן אישי על חברי הדירקטוריון. ניהול סיכונים אמור להיות עבור ההנהלה והדירקטוריון אמצעי לזיהוי אירועים העלולים לגרום נזק לארגון, ולהגדיר את רמת הסיכון בהתאם ליעדי החברה ומטרותיה.

הרשות הורתה לכל החברות הממשלתיות לקבוע את סוגי הסיכון שאליהם הן חשופות, ליצור ביניהם מדרג, לקבוע סדרי עדיפות לטיפול בהם, וכן להגדיר את הגורמים הרשאים לטפל בהם ואת תהליך הבקרה הפנימית במסגרת החברה. כחלק מזה על החברה לבחון סיכונים משפטיים וסיכוני ציות (אי־עמידה בדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות לארגון).

לפי ההוראות, חברי הדירקטוריון בכל חברה ממשלתית אחראים אישית לעריכת סקר סיכונים מקיף בחברה, אחת לתקופה, לפי סיווג החברה. על הסקר לכלול את כל סוגי הסיכונים הרלוונטיים לחברה, לרבות סיכונים משפטיים, והדירקטוריון אמור למנות בדו"ח השנתי שלו את הסיכונים שהחברה חשופה להם.

בחודשים האחרונים העבירה רשות החברות שאלות לחלק מהחברות הממשלתיות כדי להעריך את הסיכונים שאליהם הן חשופות.

ניתוח תשובות השאלונים של 27 חברות ממשלתיות משמונה מגזרים שונים מגלה כי הציון הממוצע של דירוג תהליך ניהול הסיכונים באותן חברות הוא 55 בלבד. 18% מהחברות ראיינו רק אחד עד חמישה נושאי משרה לצורך ביצוע הסקר. העובדה שבכמעט חמישית מהחברות רואיינו כה מעט נושאי משרה, מצביעה על קלות הראש שהן מייחסות לנושא.

מדד KRI (אינדיקטור לסיכונים) מציף נקודות תורפה בארגון ומעיד על פוטנציאל התממשות של סיכון מסוים, ואף בוחן את האפקטיביות של תוכנית הטיפול באותם סיכונים. בתחילת 2017 המליצה הרשות לאמץ את המדד ולבחון באמצעותו את תהליך ניהול הסיכונים בחברה. מהסקר עולה כי רק ב–52% מהחברות הממשלתיות נעשה שימוש במערכות מידע ויישומים שונים, לרבות אימוץ מדד KRI.

החוזר מגדיר כי באחריות הדירקטוריון לדון בתוצאותיו של סקר הסיכונים התקופתי — אך מתברר כי ב–11% מהחברות שנסקרו, הדירקטוריון כלל לא אישר את הסקר.

ממצא נוסף הוא כי ב–26% מהחברות שנסקרו, מנהל הסיכונים משמש במקביל לתפקידו גם סמנכ"ל כספים. בין התפקידים האלה עלול להיווצר ניגוד עניינים, שכן מנהל הסיכונים נדרש לפקח על התנהלות מחלקת הכספים. בחוזר מ–2009 קבעה הרשות כי "דירקטוריון החברה ימנה מנהל סיכונים מבין חברי ההנהלה הקיימת, ובלבד שלא יתקיימו ניגודי עניינים בין תפקידו כמנהל סיכונים ובין תפקידיו האחרים, ושלא תיפגע יכולתו למלא את תפקידו כמנהל הסיכונים".

מן המצופה כי שמונה שנים מאז הוחל ביישום החוזר, חברות ממשלתיות ינהלו את סיכוניהן בצורה טובה יותר. איסוף המידע באמצעות השאלון הוא צעד בכיוון הנכון, אך ללא אכיפה מהותית יותר — לא יתרחש שינוי מהותי גם בעוד שמונה שנים, והחברות יעשו רק את המינימום הנדרש. בנוסף, הגיע הזמן לערוך בחינה מחודשת של החוזר, לפי מגוון החברות הממשלתיות הקיימות וההתפתחויות שחלו בהן ובסביבתן.

על רשות החברות לקדם את נושא ניהול הסיכונים, ולדאוג לכך שהחברות יטפלו בו בצורה רצינית וטובה יותר, תוך הקצאת המשאבים המתאימים לעניין. לפי תוצאות הסקר, רגולציה שאינה כוללת אכיפה לא תניב את התוצאות המיטביות, והן יישארו בינוניות בלבד.

הכותב הוא שותף בחברת הייעוץ אלקלעי מונרוב, המייעצת לחברות בתחום ניהול הסיכונים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם