תיירות קיץ: קונקשן בדובאי, ציד קרוקודילים במצרים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון־מזרח תיכון

תיירות קיץ: קונקשן בדובאי, ציד קרוקודילים במצרים

בחום של 47 מעלות, הקיץ הוא עונת הבריחה הגדולה ממדינות המפרץ, אך יעדי הנופש של אזרחים ערבים מצטמצמים

אגם נאצר במצרים. התיירות המידלדלת מסכנת את הקרוקודילים
Dennis Jarvis

חברת התעופה flydubai תחנוך באוקטובר קו תעופה חדש, שיחבר בין שדה התעופה העמוס של דובאי לבין שדה התעופה קילימנג'רו, המשמש נקודת יציאה עיקרית למסלולי הספארי בטנזניה. סוכני החברה מבטיחים שזו תהיה טיסה זולה ומהירה, והיא עשויה להפוך את דובאי ליעד מצוין לקונקשן, כשהדרישה לתיירות אקזוטית הולכת וגוברת.

לתיירים ישראלים, ייאמר מיד, האופציה הזאת ארוכה הרבה יותר מטיסות אחרות ויקרה ביותר מ–800 דולר לעומת הטיסה המקובלת באתיופיאן אירליינס, אבל מי שנפשו חשקה לעשות שופינג בקניונים הגדולים של שדה התעופה של דובאי בדרך חזרה, זו הזדמנות לא רעה. אגב, לפחות על פי אקספדיה, יש טיסות ישירות של חברת אתיופיאן מנתב"ג לדובאי.

בחודשים האחרונים הופרחו לאוויר בלוני ניסוי צבעוניים, המבשרים על האפשרות שחברות ישראליות יוכלו לטוס מעל שמיהן של מדינות המפרץ, אבל בינתיים נראה שיחלפו עוד ימים רבים לפני שמטוס אל על ינחת בשדה התעופה הזה, שמככב לא רק בסדרת טלוויזיה של נשיונל גיאוגרפיק, אלא נחשב לאתר הדיוטי פרי הגדול והמגוון בעולם. זהו נמל התעופה היחיד לעת עתה שמתייחס לחווית השהייה של הממתינים לטיסה כאל חלק בלתי־נפרד מן הטיסה. לאחרונה הודיעו רשויות השדה כי נוסעים שיקדימו לבוא לשדה התעופה לפחות ארבע שעות לפני הטיסה, יוכלו ליהנות מתוספת של 5 ק"ג למטענם בחינם, טיפול בספא המפואר בהנחה של 25% והנחה בשיעור דומה בחנויות נבחרות, צפייה בהופעות מוסיקה חיות שהוזמנו במיוחד לשדה התעופה, והשתתפות בהגרלה על חופשה באיים המלדיביים.

לרשות שדה התעופה בדובאי יש סיבה טובה מאוד לעודד הגעה מוקדמת לשדה, לאחר שבתקופת עיד אל־פיטר, המסיים את חודש הרמדאן, עברו בו בשבוע אחד יותר מ–1.9 מיליון נוסעים. העומס האדיר הזה צפוי לחזור על עצמו בעוד כחודשיים, כאשר יחול חג הקורבן, המסיים את מסע העלייה לרגל למכה.

הקיץ הוא עונת הבריחה הגדולה ממדינות המפרץ, שהטמפרטורה בהן נסקה השבוע ל–47 מעלות. אולם יעדי הנופש של אזרחים ערבים הולכים ומתכווצים, לצד הגידול במספר המגבלות שמטילות מדינות המערב על תיירים ממדינות אלה. אמנם האיסור על נשיאת מחשבים ניידים לבאים בטיסות ישירות מן המפרץ לארה"ב לא נגס באופן משמעותי במספר התיירים, וגם הצו האוסר על אזרחים משש מדינות מוסלמיות להיכנס בשעריה של הארץ המובטחת אינו נוגע למדינות אלה, אבל כאשר מתגברים הדיווחים מאירופה ומארה"ב על תופעות של אלימות נגד מוסלמים, או סתם על התנכלות מילולית בעלת אופי איסלאמופובי, סוכני הנסיעות הערבים נדרשים למצוא יעדים חלופיים, רצוי במדינות מוסלמיות, ובעיקר כאלה שלא מתחוללות בהן מלחמות.

קריטריונים אלה סילקו מהרשימה את סוריה, שהיתה בעבר יעד מועדף, ממפת התיירות הערבית; לבנון הולכת בעקבותיה, ואת מקומן תופסות טורקיה, מרוקו, תוניסיה וירדן — שנחשבת ליעד הבטוח ביותר מבין היעדים במזרח התיכון.

בעברו השני של חצי האי ערב מביטה מצרים בעיניים כלות בבוננזה התיירותית שהתפתחה במדינות המפרץ. עם הנילוס שחוצה אותה לאורכה, מצרים, הגדושה באתרי תיירות היסטוריים ובערים מרתקות, עדיין שוממת מבחינה תיירותית. אמנם על פי נתוני משרד התיירות המצרי, בשליש הראשון של השנה גדל מספר התיירים כמעט ב–50% לעומת השנה שעברה, אך זהו נתון מטעה, כי אומדן ההכנסות מתיירות במחצית הראשונה של השנה נמוך בכ–70% מזה שהיה ב–2010, לפני מהפכות האביב הערבי.מהלומה אחר מהלומה — ממהפכת האביב הערבי ועד הפלת המטוס הרוסי ב–2015, דרך סדרת הפיגועים בסיני ובערים הגדולות שלא מסתיימת — קברו את התעשייה החשובה הזאת בחולות המדבר. יוזמות של משרד התיירות לעודד את התיירות למצרים לא הניבו תוצאות של ממש.

כמה מחברי המועצה העליונה לתיירות הגישו לאחרונה את התפטרותם, במחאה על הניהול הכושל של מסעי העידוד והפרסום, ודרשו את התפטרותו של השר הממונה, שהוציא כ–19 מיליון דולר בשנה שעברה ועוד כ-9 מיליון דולר השנה על יוזמותיו הכושלות. תפוסת המלונות השנתית הממוצעת מגיעה במקרה הטוב ל–30%, עשרות אלפי עובדים בענף פוטרו, ושיקום התשתית התיירותית מתעכבת, בשל היעדר מוטיבציה להשקיע כספים בענף שאינו מבטיח עוד את ההכנסות לכיסוי ההוצאות הגדולות שנדרשות.

לפני כעשרה ימים פירסם נשיונל ג'יאוגרפיק כתבה קודרת על הדלדול העמוק במספרם של הקרוקודילים באגם נאצר במצרים. תושבי דרום מצרים שהתפרנסו היטב בתקופות שבהן תיירים הגיעו לבקר בארמונות הפרעונים, החלו מאז 2011 להגדיל את ציד הקרוקודילים, כמקור פרנסה חלופי לתיירות. הם צדים את זוחלי הענק האלה ומוכרים את עורותיהם לקניינים במדינות המפרץ, ויש שהקימו חוות פרטיות לגידול קרוקודילים ומציעים מסעות ציד בלתי־חוקיים לתיירים המעוניינים בסוג זה של בידור.

ציד קרוקודילים אינו חדש באזור זה של מצרים, אבל להיקפו היה תמיד קשר להכנסות שהגיעו מתיירות. יותר תיירים — משמע יותר קרוקודילים חיים. עכשיו נראה שגם החיות הקדמוניות הללו יצטרכו להתגייס לקידום התיירות, או למות למען פרנסתם של מי שנואש משיקום התיירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות