האם בנק ישראל מפחד מהביטקוין?

ביהמ"ש: כשהבנק מודה כי אין לו את הידע והכלים לנהל את הסיכון, החלטתו לאסור פעילות בביטקוין היא סבירה

איה רייך מינא וינון חימי
כספומט ביטקוין. הנפקות לא שקופות
כספומט ביטקוין. הנפקות לא שקופותצילום: בלומברג

בשנים האחרונות אנו עדים לשיח גובר אודות מטבעות וירטואליים — הן בטלוויזיה והן בחיי המעשה. מטבעות וירטואליים הם קובצי מחשב המשמשים גם כאמצעי תשלום, שמונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת, מוחזקים בארנק דיגיטלי ומועברים באמצעות כתובות אינטרנט. דוגמה למטבע וירטואלי שעלה לכותרות עקב נסיקה משמעותית בערכו בשנה האחרונה הוא הביטקוין.

יש מדינות שאוסרות כיום על פעילות בנקאית הקשורה למסחר בביטקוין, או מגבילות פעילות זו. לעומתן, יש מדינות שמתירות את הפעילות ברמה כזו או אחרת. התפתחויות ורגולציה מתקדמת בעניין המטבעות הווירטואליים ניתן למצוא ביפן, אוסטרליה ושווייץ.

ומה היחס לביטקוין בישראל? בפברואר 2014 פירסמו בנק ישראל, רשות המסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הודעה משותפת בנושא הסיכונים הטמונים במטבעות וירטואליים. בין הסיכונים מוזכרים השימוש שעושים במטבע ארגוני פשע וטרור, חשיפה להאקרים וחוסר יציבות של המטבע. בנוסף, הוקם צוות לבחינת הנושא, שעדיין לא השלים את מלאכתו.

באחרונה נדרש בית המשפט המחוזי בתל אביב להכריע בשאלה אם בנק בישראל רשאי לסרב להעניק שירותים לחברה העוסקת במסחר במטבע וירטואלי. זאת, לאחר שחברה הסוחרת בביטקוין פתחה חשבון בנק בישראל וביצעה בו פעולות הקשורות במסחר זה. החשבון שימש את החברה לצורך הפקדות כספים של רוכשי הביטקוין ולהעברת כספים למוכרים, ולא להעברת הביטקוין עצמו.

בתחילת 2016 הודיע הבנק לחברה שלא יאפשר לה לבצע פעולות הקשורות עם מסחר בביטקוין. החברה הגישה תביעה וביקשה להורות לבנק לאפשר את הפעילות בחשבונה. השאלה המרכזית שעמדה לדיון בבית המשפט היא אם הסירוב בנסיבות אלה הוא סירוב סביר.

החוק בישראל מחייב בנקים לא לסרב להעניק שירותים מסוימים, לרבות פתיחת חשבון עו"ש וניהולו, אלא אם הסירוב הוא סביר. בתי המשפט פירשו את המונח "סירוב סביר" כמקרים של התנהגות בלתי־הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול החשבון באופן הגורם נזק לציבור או לבנק (כגון פעילות בלתי־חוקית הקשורה בהלבנת הון, מימון טרור ופעילות ספקולטיבית).

בנק ישראל נתבקש על ידי בית המשפט לחוות את דעתו בסוגיה זו — האם סירובו של הבנק להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר במטבעות וירטואליים הוא סירוב סביר — אך התקשה לתת תשובה חד־משמעית. עמדת הפיקוח על הבנקים היתה כי הוא רואה בביצוע העברות אגב מסחר במטבע וירטואלי פעילויות בסיכון גבוה לבנקים וללקוחות, המחייבות את ניהול הסיכון על ידי הבנק.

בית המשפט קבע כי בנסיבות שבהן בנק ישראל והפיקוח על הבנקים מצביעים על הסכנות הכרוכות בעיסוק בביטקוין אך מתקשים לקבוע כללים ברורים לגביו, ושהבנק מודה כי אין לו את הידע והכלים לנהל את הסיכון האמור, החלטתו לאסור פעילות הקשורה למסחר בביטקוין היא סבירה — ודחה את התביעה.

ההתקדמות הטכנולוגית מאתגרת את המשפט ומקדימה את הרגולציה, ולכך יש דוגמאות רבות. גם בית המשפט נתן מקום מרכזי לקושי העומד בפני הרשויות לקבוע כללים בנוגע למטבעות וירטואליים, ולא ניסה להתאים את הדין הקיים להתקדמות הטכנולוגיה. מאחר שהסחר במטבעות וירטואליים צובר תאוצה בשנים האחרונות ומגמה זו צפויה רק להתרחב, על הרשויות לקבוע בהקדם מדיניות ברורה בעניין זה. ייתכן שפסק הדין ידחוף את הרגולציה על מטבעות וירטואליים צעד נוסף קדימה.

הכותבים הם עורכי דין במשרד עמית פולק מטלון ושות'

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker