ענף הבנייה לא התקדם 50 שנה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענף הבנייה לא התקדם 50 שנה

למרות ההזדמנויות הרבות והצורך בכך, החדשנות המאפיינת את תחום טכנולוגיית העילית נמצאת הרבה מאחור בענף הבנייה

6תגובות
פועלים על פיגומים בריו
SERGIO MORAES/רויטרס

דו"ח המועצה הישראלית לבנייה ירוקה שפורסם באחרונה מצביע על מצבו של הענף: ב-100% מהדירות יש ליקויי בנייה (לפי דו"ח משרד הבינוי והשיכון); 12% מעלות דירה חדשה נובעים מעלות תיקון ליקויים; 26% מהליקויים ניתן היה למנוע כבר בשלב התכנון; וחלה עלייה של 40% במספר ההרוגים באתרי הבנייה ב-2016. גם ברחבי העולם ממשיך ענף הבנייה לפעול ב–2017 כפי שהיה נהוג בשנות ה–50 של המאה הקודמת.

מדו"ח המועצה עולה עוד כי תעשיית הבנייה בעולם משקיעה פחות מ-1% מהכנסותיה לטובת מחקר ופיתוח (לפי הערכות, סך ההשקעה של התעשייה המקומית במחקר ופיתוח אף נמוכה יותר). עד כמה המצב בעייתי? ובכן, הוא עשוי להשפיע על החיים של רובנו ככולנו - בכיס, בבריאות ובאיכות החיים.

הדו"ח, שסקר את הצורך בחדשנות בענף הבנייה בישראל, מעלה כי צורכי הבינוי מכתיבים שעד 2030 יגדל היקף הבנייה בכ-50%. סביר להניח שהבתים אכן ייבנו (איש לא יישאר ברחוב), אבל עולות שאלות רבות: מה יהיה טיב הבנייה? מה יהיה מחירה? איך ייראו השכונות והערים החדשות? האם הן יהיו נוחות, ראויות ובטוחות?

הנתונים בפתיחת המאמר אינם צו המציאות, אלא בני שינוי. כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להוציא את הענף מאזור הנוחות שבו הוא נמצא, ולהטמיע בו חידושים וטכנולוגיות שיייעלו אותו, ישפרו את איכות הבנייה, ובהתאמה ישפרו את איכות החיים של כולנו. כאומת הסטארט־אפ שגדלנו להיות, האם לא טבעי שישראל תהיה מובילה עולמית בחדשנות ענף הבנייה?

למעשה, לפי סקר של חברת דלויט העולמית, שבחן את המדינות המועדפות להשקעות הון־סיכון ב-2016, ישראל נבחרה ליעד השני הטוב ביותר להשקעה אחרי עמק הסיליקון.

מגזר ההיי־טק והסטארט־אפים הישראלי הוא עיקר הסיבה לדירוג המחמיא הזה. המוח הישראלי הוכיח עשרות פעמים בעבר כי הוא יכול להזיז עולמות. ואכן, מוחות מבריקים מקומיים המציאו פיתוחים שיכולים להצעיד את הענף הישראלי לעתיד ולהוביל בעולם: מדפסות בטון, רחפנים, שימוש בננו־טכנולוגיה ובינה מלאכותית. ואולם החדשנות המאפיינת את תחום טכנולוגיית העילית נמצאת הרבה מאחור בענף הבנייה, למרות ההזדמנויות הרבות והצרכים שהיו אמורים להוביל באופן טבעי לפיתוחים חדשניים בענף.

מהדו"ח עולה כי "חלקה של תעשיית הבנייה בתמ"ג של ישראל הוא 6%–10%, תוך התייחסות למעגלי ההשפעה הרחבים של התעשייה. במונחים נומינליים, המחזור העסקי של תעשיית הבנייה הוא 93 מיליארד שקל בשנה - פוטנציאל כלכלי עצום שלכאורה אמור היה להוביל להשקעות נרחבות בחדשנות".

אז מה עוצר את ישראל להפוך למובילה עולמית בתחום? הבנייה היא תעשייה מסורתית, שלרוב נעדרת תרבות פנימית וארגונית המעודדות חדשנות. תוסיפו לכך חסמי כוח אדם (תחלופה גבוהה המשפיעה בין היתר על מקצועיות), ותמיכה חלקית של הרגולטור - והרי לכם ענף שדורך במקום.

נדרשים יותר עידוד רגולטורי, תמיכה ותמריצים; צריך שיתוף פעולה עם מוסדות פיננסיים, חיבור רשויות מקומיות ומנהיגות מקומית, ועידוד העסקה של מנהלי חדשנות בחברות בנייה גדולות.

בחודשים האחרונים נראו ניצנים חיוביים בקרב גורמים מובילים בענף לטובת קידום החדשנות, מתוך הבנה שיש ביכולתנו להוביל בעולם. חשוב לא להסתפק במועט, ולהמשיך בכל הכוח - כי עם שינוי תרבותי עמוק, בכוחנו לייצר בישראל חותם משמעותי למעננו ולמען הדורות הבאים.

הכותבת היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות