השינוי בהרגלי התזונה צריך להתחיל בבתי הספר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השינוי בהרגלי התזונה צריך להתחיל בבתי הספר

עלויות ההשמנה בישראל הן כ-6 מיליארד שקל בשנה - עשירית מכלל ההוצאה הלאומית השנתית לבריאות

מנת חומוס עם פיתות בקליפסו
מתן כץ עבור AvirA.tlv

יוקר המחיה בישראל והמחאה החברתית של 2011 הובילו להקמת ועדת קדמי ולחוק לקידום התחרות בענף המזון, שנועדו להוריד את מחירי המזון. ועדת קדמי — בדומה לפוליטיקאים ולכלכלנים רבים — התייחסה למזון כאל סחורה, וסבורה שתפקידה להפחית את מחירו, כאילו היה בגד או טלפון. ואולם מזון אינו עוד סחורה, אלא אחד מצורכי החיים החיוניים לקיום, תפקוד, בריאות ומיצוי מכלול הפוטנציאל לחיים בריאים.

ב–2013 הכיר אונסק"ו בתזונה הים־תיכונית כמורשת תרבותית לשימור. תזונה מסוג זה מערבת מיומנויות, ידע, טקסים, סמלים ומסורות. חלק מכך הוא האכילה המשותפת, שהיא הבסיס של זהות תרבותית והמשכיות של קהילות ברחבי אגן הים התיכון.

בדו"ח של OECD מ–2015 נמצא כי למרות כל זאת, ילדי איטליה מובילים בשיעור עודף משקל של 30%, אחרי יוון. אלה נתונים מפתיעים, לאור העובדה שאיטליה — עם תוחלת חיים של 82.8 שנה — נחשבת לאחת המדינות הבריאות בעולם. בדו"ח צוין כי הדור הצעיר באיטליה צורך מזונות מעובדים באופן גובר, וכן ממתקים ומשקאות ממותקים.

לנוכח הנתונים, יזם ספק של ארוחות לבתי ספר בפירנצה מהלך של רכישת ירקות ופירות מחקלאים בסביבה, לצורך הנגשת מזון בריא לתלמידים. בתחילה החקלאים היו ספקנים, אך כיום צובאים חקלאים רבים על דלתותיו לאור הצלחת המיזם. באמצעות המיזם, אוכל בריא וטעים מחבר את התלמידים למערכות מזון ומשמעויותיהן על בריאות הפרט והעולם.

הדברים רלוונטיים לישראל, שבה אחד מגורמי התמותה והתחלואה המובילים הוא השמנה ומחלות כרוניות הקשורות אליה — בהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה בישראל: 30% מתלמידי כיתות ז' ו–60% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל. ההוצאות לטיפול במחלות כרוניות בישראל מוערכות ב–9 מיליארד שקל בשנה, ואילו עלויות ההשמנה בלבד הן 6 מיליארד שקל בשנה — עשירית מההוצאה הלאומית השנתית לבריאות. עלויות אלה כוללות עלויות עקיפות כמו אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וטיפול סיעודי.

כבר כיום רבע מהאוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך סובלת מסוכרת, וידוע כי על כל אדם סוכרתי מאובחן יש סוכרתי לא מאובחן — כך שמדובר בנטל תחלואתי וכלכלי שלא ניתן יהיה להמשיך לממנו לאורך זמן. מחלות של השמנה וסוכרת הן רב־דוריות, ולפיכך חייבים לפעול להבראת שרשרת המזון בישראל.

את השינוי בתזונה יש לעודד בבית ובמסגרות החינוך, ובמסגרתו יוצע תפריט על טהרת התזונה הים־תיכונית: צריכה מוגברת של ירקות ופירות, קטניות, הפחתה דרמטית בצריכת בשר והימנעות ככל שאפשר מצריכת מזון מעובד. יש להנגיש סל מזון בריא זה לכל.

ד"ר אדלר היא ממקימי הפורום לתזונה בת קיימא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות