הזכות לחשמל היא זכות יסוד

אמות המידה שקבעה רשות החשמל אינן מעניקות הגנה לאוכלוסיות מוחלשות שאין להן די כסף לצרכים הבסיסיים

שמרית טוויג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיירי קרוואנים באור עקיבא, סבלו ב–2010 מניתוקי חשמל עקב חובות. למצולמים אין קשר לכתבה
דיירי קרוואנים באור עקיבא, סבלו ב–2010 מניתוקי חשמל עקב חובות. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: איציק בן מלכי

בשעה טובה, אחרי שנים של הימנעות, פירסמה בפברואר רשות החשמל טיוטת כללים שמסדירים את ניתוקי החשמל. עד כה, הרגולטור לא הנחה את חברת החשמל איך ומתי אפשר לנתק חייבים, או ליתר דיוק, איך ומתי אסור לה לנתק את עשרות אלפי המשפחות שבכל שנה נקלעות לחובות ואינן מסוגלות לעמוד בתשלומים. ניתוק הזרם הוא עבורן מכה קשה מנשוא — שגוזרת אותם לחיים בקור מקפיא או בחום לוהט, בחושך, ותוך נזקים בריאותיים, רגשיים וחברתיים.

הבעיה היא שהכללים החדשים אינם נותנים מענה למרבית האוכלוסייה שחיה בעוני מחפיר בישראל, אלא רק לקבוצה מצומצמת ביותר מתוכה. למשל, רק מי שיש לו מכונת הנשמה בבית מוכר כחולה שיש לו צורך חיוני בחשמל, ואסור לנתק אותו מחשמל. מי שחייב לשמור את התרופות שלו בקירור, או מי שזקוק לדיאליזה ביתית — אינו מוכר ככזה. קבוצה של בעלי תעריף חברתי, שנכללים בה רק המעטים שמקבלים הנחות בחשבון החשמל, יחוברו בכפייה למת"מ (מונה תשלום מראש, מעין טוקמן של חשמל), כשמכל הטענה חברת החשמל תגבה 35% לטובת החוב.

כל השאר יסווגו כסרבנים, תיגבה מהם ריבית גבוהה על החוב והחשמל ינותק לאלתר, אף שמדובר באוכלוסייה ענייה ביותר. למעשה, אלה מרבית האנשים שפונים אלינו לסיוע, והאגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם בתל אביב כבר עזרו לעשרות פונים בשנים האחרונות בהתמודדות עם הניתוקים. מצער מאוד שהם לא יזכו אפילו להגנה בסיסית.

הכללים החדשים גוזרים את המשך ההתמודדות הבלתי־אפשרית על א', 42, אם חד הורית לשלושה ילדים. א' סובלת מהפרעות נפשיות, מקבלת קצבת הבטחת הכנסה ומתגוררת בדיור ציבורי. בעקבות מצבה הכלכלי הקשה, היא נקלעה לחובות שונים בהוצאה לפועל, כמו חובות חשמל, מים וארנונה. חשבון הבנק שלה מעוקל, והחובות ממשיכים להצטבר יחד עם הריביות. אמנם אי־אפשר לנתק לה את אספקת המים, אך עם חוב החשמל וניתוקי החשמל החוזרים היא מתמודדת כל יום מחדש. א' מחוברת למת"מ, אך בכל פעם שהיא מטעינה כסף חלק מהסכום מקוזז לטובת החוב, וכך לא נותר מספיק כסף עבור צריכת החשמל. כשהיא לא מסוגלת להטעין עוד כסף — החשמל מנותק. האם א', שהכנסותיה כה נמוכות, תשלם את חוב החשמל או תרכוש מזון? האם היא תשלם את חוב הארנונה או את החוב לבנק? ואולי היא תקנה לילד תרופות?

לניתוק מחשמל יש השלכות רבות, כמו חוסר יכולת לחמם או לקרר את הבית או שימוש במים קרים בחורף. יש לכך גם השפעות על המצב הנפשי של אנשים, ובעיקר על מצבם של קשישים וילדים. אנשים חשים תחושות של בושה, אכזבה ודיכאון, וילדים גדלים בחוסר יציבות ובחוסר ודאות. כל אלה עלולים להוביל לייאוש ולחוסר אונים.

אספקת חשמל רציפה היא זכות יסוד. בעקבות עתירה קודמת שלנו, המדינה הכירה בזכות למים ואסרה על ניתוקי מים לאוכלוסיות מוחלשות. עליה להכיר גם בזכות לחשמל ולאסור על ניתוק חשמל לאוכלוסיות הנמצאות במצוקה כלכלית. אין מדובר באנשים שמסרבים ומשתמטים מלשלם חשבונות חשמל, אלא באנשים שנסיבות אישיות או כלכליות מונעות מהם לשלם את תשלומי החשמל. את החוב יש לגבות מהם אך ורק באמצעים המקובלים, כמו שימוש בהוצאה לפועל.

אמות המידה שקבעה רשות החשמל אינן מעניקות הגנה לאוכלוסיות מוחלשות שאין בידן די כסף לצרכים הבסיסיים כמו מזון, מים וחשמל. מצב שבו אנשים חיים ללא חשמל מעמיד בסכנה ממשית את זכויות היסוד של האנשים ומשפחותיהם לקיום בכבוד, לקורת גג, לביטחון תזונתי, לבריאות ולחינוך. ראוי שמדינת ישראל תעניק הגנה לאנשים שנמצאים במעגל העוני ותאסור ניתוק מחשמל — ובכך תכיר בזכות לחשמל כזכות יסוד הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הכותבת היא מתמחה באגודה לזכויות האזרח

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker