קמפיין השקופים האמיתי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סיעוד

קמפיין השקופים האמיתי

יש לבחון דרכים להגדלת היקף עבודת המטפלים הסיעודיים, למשל על ידי העלאת התקרה המזכה בהבטחת הכנסה

3תגובות
מטפלת סיעודית עם קשישה
אלון רון

בתחילת השנה פורסמה הערכת משרד הבריאות בנוגע להזדקנות האוכלוסייה: על פי הנתונים, תוך 25 שנה אוכלוסיית בני ה–75 ומעלה בישראל תכפיל את עצמה — מ–410 אלף איש ב–2015 ל–811 אלף ב–2039. הגידול בתוחלת החיים, הקשור בטכנולוגיה ובטיפולים מאריכי חיים, גורר עלויות נוספות למערכת הבריאות. הנטל העיקרי נופל על ילדי הקשישים, שחלקם נאלצים לעזוב את העבודה ו–70% מהם נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בדיכאון.

מתוך הבנה שהמדינה לא תוכל להתמודד בעצמה עם המעמסה ביעילות ולאורך זמן, הביטוח הלאומי מפעיל החל משנות ה–80 את חוק הסיעוד באמצעות נותני שירותי סיעוד. החוק הוא מהסוציאליים ביותר בעולם המערבי, ומיטיב עם מאות אלפי קשישים. הסיוע לקשישים ניתן אחרי מכרז מפורט, המגדיר בין השאר את מספר העובדים המקצועיים, את התשלום למטפלות ואת מנגנוני הפיקוח. כ–30 שנה לאחר חקיקת החוק, כ–166 אלף קשישים ברחבי ישראל מטופלים בביתם על ידי כ–120 אלף מטפלים ישראלים מכל המגזרים, וכ–35 אלף עובדים זרים נוספים נמצאים 24 שעות במחיצת אלה שזקוקים לכך.

המטפלים הם קבוצה "שקופה" שראויה ליותר כבוד משהיא זוכה לו. הורינו נמצאים בידיהם, הם אלה שמבלים אתם ימים ולילות (יותר מרבים מאתנו, לעתים בלית ברירה), הם עושים עבודה קשה מאוד ואנו ממעיטים בערכם ומוזילים אותו. הציבור הרחב, בניסיון להדחיק את הקץ, את האי־נעימות ואת חוסר הוודאות שבהזדקנות, מתחמק מלהעניק הערכה והוקרה למטפלים.

מתי ה"שקופים" נעשים מוחשיים? במקרי הקיצון, בדיווחים על אלימות מילולית ופיזית וברגעי אימה חשוכים. אסור שמקרי אלימות אלה יקרו, ויש להתייחס אליהם באפס סובלנות מבחינה מוסרית, ומכל בחינה אחרת. אולם גם בנושא הזה צריך להיזהר מהכללות. כשמדברים על אלימות בעולם הסיעוד מדובר על מיעוט מזערי מבין המטפלים ועל מקרים נקודתיים, שאינם מעידים על האוכלוסייה כולה. העובדים בסיעוד, זרים כישראלים, נאמנים למשפחות המטופלים ואף נהפכים לחלק מהן. יצירת סטיגמות חוטאת בהכתמה של עשרות אלפי עובדים על לא עוול בכפם.

גם הסיקור של מקרים קשים בבתי אבות לוקה בחוסר הבנה, שפוגע במערך שלם של סיעוד בבית, המאפשר למטופלים להישאר בסביבתם הטבעית עם בני משפחתם, להמשיך בשגרת חייהם ובמקביל לחסוך אשפוז במוסדות הקורסים תחת הנטל. טיפול בקשישים בביתם חוסך למדינה מיליארדים רבים בשנה. זו הזדקנות מכבדת, ראויה ונכונה.

היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה באמצעות נותני שירותי הסיעוד לקשישים בביתם חייבת לקבל ממד לאומי. יש להעלות לראש סדר העדיפויות את המצוקה האמיתית שלהם, ולבחון דרכים להגדיל את היקף עבודתם. למשל, אפשר להעלות את התקרה המזכה בהבטחת הכנסה וההטבות הנלוות אליה לאלה שעובדים כמטפלים בתחום הסיעוד, דבר שמגביל כיום את היקף המשרה שחלק גדול מהם מקבלים.

הוקרת עובדי הסיעוד צריכה להיהפך לחלק מהתפישה הלאומית־חברתית בישראל. השגה לאחור של תנאי עבודתם לא תיטיב עמם או עם קרובינו הנמצאים אתם.

הכותב הוא סמנכ"ל ומנהל חטיבת הסיעוד בקבוצת דנאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות