הסכמי גג קבועים - לכל הרשויות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכמי גג קבועים - לכל הרשויות

המטרה היא לשנות את המצב שבו רשויות מקומיות בונות תשתיות - רק לאחר שבנייני המגורים התחילו להיבנות

החתימה על הסכם הגג באילת, במארס
יאיר שגיא

מסוף 2013 ועד לפני כחודש, עם הכרזתו של מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל כי הסכמי הגג מיצו את עצמם - חתמה המדינה על הסכמי גג עם 19 רשויות.

אחת מאבני היסוד של הסכמי הגג עם הרשויות הוא העיקרון שהתשתיות מגיעות לפני התושבים. המטרה היא לשנות את המצב שבו הרשויות המקומיות בונות תשתיות ציבוריות (בעיקר מוסדות חינוך) רק לאחר שהבניינים כבר התחילו להיבנות.

אבל מדוע שרק הרשויות החותמות על הסכמי הגג ייהנו מההסדר הזה? הגיע העת שהשלטון המקומי יציג תפישה אחרת, שתתאים לכל הרשויות המקומיות. הגיע העת שהכנסות השיווק של הקרקעות ישרתו קודם את הרשות המקומית שבה משווקות הקרקעות, לטובת מבני ציבור וחידוש התשתיות, ורק אחר כך את תקציב המדינה. יש לעגן את ההחלטות המשולבות בהסכמי הגג, כך שכל הרשויות המקומיות יתוקצבו מתוך כספי השיווק, באותו סכום שניתן לרשויות שחותמות על הסכמי גג.

ברשויות רבות יש מחסור של מבני ציבור והתיישנות תשתיות. הגידול הטבעי של האוכלוסייה, ריבוי המשתמשים בתשתיות הקיימות, וגורמים נוספים כגון התוכנית להפחתת מספר הילדים בכיתות מ–34 ל–32, רק יחריפו את המצוקה. בנוסף, רשויות שבהן יש ערכי קרקע נמוכים מתקשות לממן את מבני הציבור מכספי היטלי ההשבחה שהן מקבלות מפרויקטים.

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עדיאל שמרון, חתם על "הסכם גג 2.0", אך לא ברור אם תהיה מוכנות מצד המדינה לאמץ את המרכיבים החיוביים והתקדימיים שנוצרו בו. בהסכמים משולבות שתי החלטות של מועצת רמ"י: "ישן מול חדש" - החלטה שמפרישה סכום קבוע לטובת שיקום תשתיות ישנות; והחלטה לגבי גביית הוצאות פיתוח לטובת מוסדות הרשות.

שתי ההחלטות מקצות סכומים מוגדרים כנגד כל יחידת דיור חדשה, ותקפות כבר כיום לכל הרשויות שבונות בהיקפים גדולים ובתמהילי דירות מוגדרים. תחת הסכמי הגג מקבלת הרשות חיזוק - תוספת כספית ניכרת לכל יחידת דיור. החיסרון המרכזי בהחלטות אלה ובהסכמי הגג הוא הדרישה לתמהילי דירות, היקפי בנייה וקצב שיווק של 2,000 יחידות דיור בשנה. הבעיה היא שההיקף והקצב האלה אינם ריאליים לרבות מהרשויות המקומיות, אלא אם הן מוכנות לספוג את הגידול המשמעותי בהוצאותיהן השוטפות, לעתים עד כדי ירידה משמעותית במשאבים הזמינים למתן שירותים שוטפים.

על השלטון המקומי לדרוש הפרשת כספים לפיתוח תשתיות, בהסכם גג לכל הרשויות. בהסכם כזה יש להקים קרנות ייעודיות בכל רשות - קרן מבני ציבור וקרן "ישן מול חדש", המבוססות על העקרונות של החלטות רמ"י. אבל על הפרשת הכספים להתבצע ללא קשר למספר יחידות הדיור המשווקת או לקצב שיווקן.

הכספים בקרנות אלה ישפרו מאוד את היכולת של הרשויות לספק שירותים בזמן ובאיכות גבוהה יותר, ובכך ישפיעו על איכות החיים של תושביהן. קרנות אלה יספקו גם פתרון ארוך טווח לבעיה הבסיסית בפיתוח התשתיות ברשויות המקומיות - הפיגור בין מועד קבלת הכספים לפיתוח למועד הרצוי לתחילת הבינוי של התשתיות הציבוריות, פיגור שיכול להגיע לכמה שנים.

הכותב הוא עורך הבלוג המדד המוניציפלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות