שירות לאומי בלי פוליטיקה

האם יינתן מענה ממלכתי לשירות הלאומי, או ששוב שיקולים פוליטיים ושיקולי שליטה ותקציב יכתיבו את העשייה?

ניסן לימור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חרדים במנהלת השירות האזרחי-לאומי
חרדים במנהלת השירות האזרחי-לאומיצילום: אמיל סלמן

ערב צאתה של הכנסת לפגרת פסח האחרונה, היא אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק שירות אזרחי. על פניו, חוק זה בא להסיר את חרפתה של המדינה מחקיקה קודמת שלא הופעלה מעולם — חוק שירות לאומי מ-1953, שנועד לתת מענה לבנות דתיות שקיבלו פטור משירות צבאי.

החוק, שעורר את התנגדותם של החוגים החרדיים, לא יושם והביא ב–1979 לתיקונו. נקבע כי הוא לא יוחל עד שהממשלה תחליט על כך. מכיוון שהשירות הלאומי היה קיים, ונדרש מתן מענה להקצבות הכספיות מאוצר המדינה לקיומו, נמצאו פתרונות עקיפים — בתקנות הביטוח הלאומי (2002), בתיקון חוק שירות ביטחון ובהמשך בחוק שירות לאומי־אזרחי (2014).

מפעל ההתנדבות של בנות דתיות התחיל בשלהי שנות ה–60, לאחר מלחמת ששת הימים. הצורך בכוח אדם בהתנחלויות החדשות שהתחילו לקום בשטחים חייב פנייה לאוכלוסיות יעד חדשות, וכך ב–1971 הוקמה האגודה להתנדבות בעם, בתיאום עם החלטת הממשלה ובמימון המדינה. לכאורה, יעדה של האגודה היה לגייס בנות לשירות לאומי. בפועל, מאחורי מפעל ההתנדבות נדרשו עובדים רבים בשכר שינהלו וירכזו את הפעילות, שהתפרשה בכל רחבי ישראל במגוון תחומים, ובהם חינוך, בריאות ורווחה. חלק מהעובדים האלה באו מקרב אוכלוסיית ההתנחלויות, שבאותה עת חסרו לה מקורות פרנסה.

האגודה להתנדבות בעם פעלה במרץ להרחיב את שורותיה תוך שנהגה בפטרונות, נסמכה על כספי מדינה ונתמכה בהסכמים קואליציוניים שהבטיחו את קיומה. שליטתה איפשרה לטעון לבלעדיות ולפעול למניעת הקמתן של אגודות דומות. שנים אחר כך, ב–1986, בלחץ של המפלגות החרדיות, הוקם ארגון נוסף, ובהמשך נוסדו ארגונים נוספים.

השינוי בא לנוכח ביקורות על האגודה להתנדבות בעם, תחילה על ידי החשב הכללי באוצר ובהמשך לאחר דו"ח מבקר המדינה (1993). ממצאי מבקר המדינה הצביעו על מינהל בלתי־תקין, ליקויים חמורים בענייני כספים וחשבונות, הטבות מופלגות לבכירי האגודה, אי־התאמות ברישום נכסים בדו"חות הכספיים, פגמים חמורים במערכת הבקרה הפנימית ואפשרות של פגיעה בטוהר המידות. דו"ח זה הביא לחילופי מנהלים באגודה, לשינוי ההסדרים בינה לבין הממשלה ולפתיחת האפשרות להקמת ארגונים נוספים, גם כאלה שאינם קשורים לחוגים דתיים. במשך השנים, וגם באחרונה, העלו שוב ביקורות של מבקר המדינה והחשב הכללי ליקויים בניהול וחשד לדיווחים כוזבים.

ממצאים אלה לא הפריעו למערכת הפוליטית להכניס לאורך כל השנים סעיף מיוחד בהסכמים הקואליציוניים, המבטיח למפלגה דתית שליטה בנושא השירות הלאומי והאזרחי. כך לאורך השנים, וכך גם בהסכם האחרון בין הליכוד לבין הבית היהודי. סעיף 81 בהסכם זה קובע כי מינהלת השירות הלאומי תהיה באחריות שר מהבית היהודי, לרבות כלל הסמכויות, התקנים ובעיקר התקציבים.

כעת, 64 שנה לאחר חקיקתו של החוק הראשון, חוקקה הכנסת חוק חדש שאמור לתת מענה ממלכתי לשירות הלאומי־אזרחי. האם הפעם יינתן המענה הנדרש, או ששיקולים פוליטיים ושיקולי שליטה ותקציב יכתיבו את שייעשה בפועל? יש לקוות שהפוליטיקה לא תהיה שוב השיקול המרכזי.

הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), והיה מנכ"ל המל"ג ובית הנשיא

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker