הנכים עלולים להסתפק בפחות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בתוך הכסף

הנכים עלולים להסתפק בפחות

ישראל היא מהמדינות הקמצניות ביותר בעולם בהכרה בנכים ובגובה קצבת הנכות הניתנת להם; מנגד, הניסיון העולמי מלמד שהעלאת קצבאות הנכות מביאה לקפיצה במספר הנכים; מכלול שיקולים זה נבחן כעת בידי ועדת שמחון, שנוטה להיות זהירה יותר מצוות זליכה

24תגובות
הפגנת הנכים להעלאת קצבאות הנכות בתל אביב, במאי
מוטי מילרוד

ארגוני הנכים עוד לא הפנימו זאת, אבל הולנד אינה צריכה להיות יעד תיור מועדף עליהם בשנה הקרובה. זאת מאחר שהניסיון ההולנדי לגבי הגדלה ניכרת של קצבאות הנכות, לפני כשני עשורים, הוא זה שמונח לנגד עיניה של ועדת אבי שמחון לבחינת העלאת קצבאות הנכות. הניסיון ההוא הסתיים רע, והולנד חוותה גידול ניכר בשיעור הנכים — שמספרם קפץ ביותר ממיליון. הלקח שהוסק מכך בעולם הוא שנדיבות מוגזמת בסיוע לחלשים — במקרה הזה נכים — עלולה להביא לתוצאות חברתיות וכלכליות לא חיוביות.

ועדת אבי שמחון מחליפה את הצוות בראשות ירון זליכה, בבחינת השאלה אם וכיצד יש לעדכן את קצבאות הנכות בישראל. ארגוני הנכים תקפו את זליכה בשצף קצף על כך שדחה את דרישתם לעדכן את קצבת הנכות הבסיסית מכ–2,800 שקל כיום לשכר הממוצע במשק.

זליכה טען כי עלותו של צעד כזה למשק היא כ–15 מיליארד שקל בשנה. כלומר, בפועל מדובר ביותר מהכפלת ההוצאה השנתית על קצבאות נכות, שכיום מגיעה לכ–13.5 מיליארד שקל בשנה, לפי נתוני הביטוח הלאומי. תחת זאת, זליכה הסתפק בעדכון הקצבה הבסיסית מ–2,800 שקל ל–4,000 שקל בחודש. על כך זכה לקיתונות של רותחין מהנכים. בדיעבד, ושלא בצדק, כל הסימנים מעידים כי ועדת שמחון צפויה להיות נדיבה אף פחות כלפי הנכים, וככל הנראה לא תסמוך את ידיה על המלצתו של זליכה לעדכן את הקצבה הבסיסית לכ–4,000 שקל, בעלות של כ–3 מיליארד שקל בשנה.

יותר כסף — יותר נכים

הולנד, כאמור, היא הדוגמה החיה שמשמשת את מי שמתנגד להמלצה לייקור חד של קצבאות הנכות. דו"ח של OECD מ–2016 קובע כי אכן יש קשר ברור בין הנדיבות של קצבת הנכות במדינות המפותחות לשיעור הגבוה של הנכים במדינה. "נדיבות גדולה יותר בקצבאות הנכות, לצד רף אישור נמוך יותר להכרה בנכות, עומדים בקורלציה עם גידול במספר הנכים", כתוב בדו"ח, שאליו מצורף גרף התומך בעובדות אלה. כלומר, המקרה ההולנדי הוא רק דוגמה קיצונית למגמה כלל עולמית, שהעולם המפותח מתקשה להתמודד אתה.

גם בישראל קיים חשש מובהק לגידול במספר הנכים אם וכאשר יוגדלו הקצבאות שלהם. כדאי להבחין כי הנכים ה"קלאסיים", כפי שהציבור מבין את ההגדרה של נכים, הם מיעוט בקרב מקבלי קצבאות הנכות בישראל. בפועל, שליש מתוך 230 אלף הנכים בישראל הם פגועי נפש, ועוד רבע הם מי שסובלים ממחלות שונות (לב, סוכרת, לחץ דם ועוד). בתוך אלה יש רבים שהם אכן נכים — מחלות נפש, למשל, הן אחת הנכויות הקשות ביותר שיש — אבל ברור גם כי יש להן הגדרות נכות עמומות יותר, המהוות פרצה שניתנת לניצול לרעה.

גרף: כמה כסף מושקע בקצבאות נכות? לפי מדינות

אם קצבת הנכות תעלה מאוד, התמריץ לניצול לרעה עלול להיות רב, במיוחד לנוכח הפער שייפער מול קצבאות אחרות. קצבת הבטחת ההכנסה ליחיד בישראל — המשולמת לאדם שאינו מצליח להשתלב בשוק העבודה, ואינו נכה — היא 1,730 שקל בחודש. אם קצבת הנכות תועלה ל–4,000 שקל בחודש, בהתאם להמלצת זליכה, התמריץ של מקבלי הבטחת ההכנסה לנסות לעבור למסלול הנכות יהיה כמובן משמעותי.

התמריץ לצאת לעבוד נמוך מדי

חשש נוסף נוגע לתמריץ היציאה לעבודה של הנכים. מדינת ישראל נכשלת כישלון חרוץ בשילוב אוכלוסיית הנכים בשוק העבודה, וזאת למרות תיקון חקיקה (חוק לרון) שניסה לעודד את הנכים לצאת לעבוד. כיום רק 21% מהנכים בישראל עובדים — לעומת 34% במדינות המפותחות.

לכישלון בשילוב הנכים בשוק העבודה יש שני הסברים עיקריים. הראשון הוא שלא די לתמרץ את הנכים לצאת לעבוד, צריך גם לסייע להם באמצעות הכשרות מתאימות ובאמצעות תמרוץ המעסיקים להעסיק אותם. ההסבר השני לכישלון הוא שהתמריץ שניתן לנכים אינו גבוה דיו, מאחר שאפילו משכר חודשי של 2,900 שקל הם מאבדים כ–30% מקצבת הנכות שלהם בגין היציאה לעבוד (על כל שקל שכר עבודה הם מאבדים 30 אגורות מהקצבה — כך שלמעשה הם נותרים רק עם 70 אגורות מהשכר).

זליכה המליץ, ובצדק רב, שלא לקנוס את הנכים בגין מאמציהם לעבוד, ולכן ייעץ כי הפגיעה בקצבאות תתחיל רק מעל לשכר המינימום בסך 5,300 שקל. לפי הצעתו, נכה שעושה מאמץ לצאת לעבוד ומרוויח שכר מינימום, יקבל במקביל עוד 4,000 שקל מטעם קצבת הנכות, וביחד עם מענק העבודה הוא יוכל להגיע להכנסה של השכר הממוצע במשק. בפועל, מכיוון שמרבית הנכים אינם מצליחים להגיע לשכר המינימום, המשמעות של ההצעת זליכה היא שהנכים יוכלו לעבוד במשרות חלקיות שונות — בלי שתהיה פגיעה בקצבה שלהם.

ההצעה של זליכה אמורה לתמרץ את הנכים לצאת לעבוד, אבל מנגד היא גם משלמת להם קצבה בסיסית גבוהה של 4,000 שקל — 1,300 שקל בלבד פחות משכר המינימום. עם פער כה קטן בהשוואה לשכר המינימום, ולאור הקשיים האובייקטיביים של הנכים להשתלב בשוק העבודה, קיים חשש כי חלק גדול מהם יסברו שהפער הכספי אינו שווה את המאמץ — ויוותרו על הטרחה לצאת לעבוד. אין ספר כי המוטיווציה לעבוד בקצבה גבוהה היא פחותה, וגם זליכה, אגב, מודה שהחשש הזה קיים.

גרף: מקבלי קצבאות כשיעור מהאוכלוסייה
בגילי העבודה

לצד טיעונים אלה, חזקים לא פחות הטיעונים התומכים בהצעה להעלות את קצבת הנכות ל–4,000 שקל בחודש. בראש ובראשונה, העובדה שישראל היא אחת המדינות הקמצניות ביותר בעולם המפותח בסיוע לנכים. גובה הקצבה הממוצעת בישראל הוא 28% מהשכר הממוצע — לעומת 40% מהשכר הממוצע המשולם במדינות המפותחות האחרות. גם אישורי הנכות בישראל נוקשים מיוחד, והזכאות לקצבת נכות היא זכאות מסורבלת, שכוללת גם אישור בריאותי (נכות רפואית) וגם אישור תפקודי (אובדן כושר עבודה). התהליך לקבלת קצבת נכות פתוח אך ורק לאלה שבידיהם אישור רפואי ל–40% נכות לכל הפחות. השילוב של שני אלה — הליך ביורוקרטי ומסורבל מאוד וקצבת נכות נמוכה מאוד — מביא לכך שישראל מוציאה בממוצע רק כ–1.1% מהתל"ג על קצבאות נכות (2.5% יחד עם אגף השיקום של משרד הביטחון). ההוצאה הנמוכה מעמידה את ישראל ברבע התחתון של המדינות המפותחות.

זליכה מזכיר את העובדה שכיום רק 21% מהנכים בישראל עובדים, וגם במדינות בעלות המדיניות המוצלחת ביותר של שילוב נכים בעבודה — שיעור הנכים העובדים אינו גבוה מ–34%. כלומר, בכל מקרה לפחות שני שליש מקרב הנכים אינם עובדים, ומחייתם מתבססת על מערכת הקצבאות של הביטוח הלאומי. אבל פגיעה באותם מאות אלפים רק בגלל החשש כי המוטיווציה שלהם לעבוד תיפגע (מוטיווציה שלמרביתם אינה רלוונטית מפאת המכשול הפיזי) או בשל החשש שאחרים יקפצו על העגלה וינסו להכריז על עצמם כנכים גם כן — אינה משרתת את מטרותיה של מדינת רווחה. הנכים האמיתיים אינם אשמים בכך, ואם המדינה מעוניינת למנוע מצב כזה — שתהדק את בדיקות הנכות.

מכלול השיקולים האלה עמד לנגד עיניו של זליכה, שפסק על העלאת קצבת הנכות ל–4,000 שקל בחודש. אותם שיקולים עומדים כעת לנגד עיניה של ועדת אבי שמחון, שתצטרך להכריע בהתלבטות. ההערכה היא שהוועדה תהיה יותר זהירה מזליכה באישור הגדלת קצבאות הנכות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות