החוק לעידוד עברייני רישוי עסקים

חוק רישוי עסקים הוא בלתי־אפשרי: אסור לנהל עסק בלי רישיון - אבל לא ניתן לקבל רישיון לעסק שעדיין אינו פועל

אלחנן משי
רחוב אבן גבירול. מרכז עסקים תל אביבי
רחוב אבן גבירול. מרכז עסקים תל אביביצילום: אייל טואג

דוד טור, יזם בתחום המסעדנות והמועדונים, קובל בראיון עמו ("הברון רוטשילד", גלריה, 28 באפריל 2017) על כך שהייסורים בדרך להקמת עסק גורמים לפתיחתו באופן לא חוקי — אף שזאת עבירה פלילית — עד שיתקבלו כל האישורים הנדרשים.

חוק רישוי עסקים הוא אכן בלתי־אפשרי. המצב שנוצר הוא שאסור לנהל עסק בלא רישיון — אבל לא ניתן לקבל רישיון לעסק שאינו פועל. זהו חוק בעל מנגנוני אכיפה יעילים וטובים, שמוטלים בעיקר על הרשות המקומית. כתוצאה מכך, משרדי הממשלה משתמשים בו כדי לאכוף את החוקים שעליהם הם מופקדים — והופכים אותו לפקעת של אישורים, שאין לבעל עסק כל סיכוי להסדירם ללא הסתייעות במאכערים ומקורבים.

היטלי השבחה, מקומות חניה, מיגון למלחמה, כיבוי אש, בריאות ועוד — כולם נבדקים רק כאשר העסק טעון רישוי. מדובר באינסוף חוקים שמתאימים להקמת עסק במבנה חדש, אבל אינם סבירים לעסק שמוקם במבנה קיים. כך נוצר אבסורד שבו נגישות לאנשים עם מוגבלויות נדרשת בפועל רק מעסק טעון רישוי, ובעסקים קיימים איש לא בודק אותה.

כדי לנסות להתגבר על הבעיה, הוקמה לפני כעשור ועדה בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר דאז, קובי הבר, שגיבשה המלצות במטרה להקל על תהליך הרישוי. המלצות הוועדה הגיעו לכנסת, שם הן שובשו וסורסו עד כדי הרס הרפורמה. כך למשל, המלצה להיתר מזורז שיינתן לעסקים קטנים מיד עם הגשת הבקשה, נהפכה בידי ועדת הפנים של הכנסת לאוסף התניות ודרישות מופרזות, לרבות אמצעי ענישה וחינוך. התוצאה: המסלול נזנח לגמרי. דוגמה נוספת: הרעיון למסד את דרישות המשרדים במפרטים אחידים שיפורסמו באינטרנט, נהפך למפלצת תקנות חסרת פרופורציה עם דרישות יקרות, מורכבות ולא סבירות כלכלית.

בשורה התחתונה, חוק רישוי עסקים הוא קשה עד בלתי־אפשרי. אולי כדאי שהאחריות עליו תועבר למשרד הכלכלה, שיוכל לפעול לצמצום הרגולציה העודפת.

הכותב הוא יועץ רישוי עסקים, ולשעבר מנהל אגףרישוי עסקים בעיריית תל אביב יפו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker